בתום דיון סוער אישרה (יום ד', 4.1.17) ועדת החוקה חוק ומשפט לקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - הנטל להוכחת תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל) שיזמו הח"כים
עודד פורר,
חמד עמאר,
רוברט אילטוב, ואורלי לוי-אבקסיס (
ישראל ביתנו). שבעה ח"כים תמכו וחמישה התנגדו.
בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, נקבעה זכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני מי שמנסה לעשות שימוש בכלים הדמוקרטיים במטרה לשלול את עצם קיומה של המדינה או לפגוע בעקרונות היסוד שלה. הסעיף קובע כי רשימת מועמדים, וכן מועמד יחיד, לא ישתתפו בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה, או במעשיו של האדם, כדי לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כדי להסית לגזענות, או כדי לתמוך במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל. לאחרונה, אף קבעה הכנסת, בסעיף 42א(ג) לחוק היסוד, כי הכנסת רשאית, ברוב של 90 חברי הכנסת, להדיח חבר הכנסת אם קבעה שהסית לגזענות או תמך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. הצעת החוק נועדה "להבהיר ולחדד" כי העילה למניעת השתתפות של מועמד לבחירות לכנסת, לפי סעיף 7א, כוללת לא רק פעילות מעשית, אלא גם התבטאויות.
יו"ר הישיבה, ח"כ
בני בגין, הביא מדברי השופט רובינשטיין בפסק דין מ-2015 בו הוא מצטט החלטת בג"ץ מ-2002 בהם מודגשת לדבריו "החשיבות הרבה של הזכות היסודית החוקתית להיבחר ולכן מציעים השופטים לנהוג בזהירות וזו המסגרת הברורה להצעת החוק", אמר בגין.
פורר: "בכניסה לכנסת הזו בג"ץ הפך את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את ח"כ זועבי. אם קוראים את פסק הדין של העליון וההערות מגלים מחלוקת. מי שהיה בעמדת מיעוט הוא השופט רובינשטיין שסבר שמעשיו זה גם התבטאויות ולצערי דעת הרוב עשתה שמיניות באוויר כדי לא לפסול אותה. הצעת החוק מכריעה במחלוקת שהתעוררה. מדובר על אמירות שלה סמוך למבצע צוק איתן לאלפי מתפללים לעלות לאל-אקצה ולתמיכה בפיגועי היחידים". הוא ציטט את ח"כ גנאים שאמר שהאסירים הביטחוניים המחבלים הם גיבורים ואת ח"כ טיבי שדיבר על שאהידים שהם שיא התפארת וסמל המולדת. "הבעיה היא שהפסיקה כל הזמן מרחיבה את הגבול ואת זה אני מבקש לתקן לקראת הפעם הבאה שאותם ח"כים מסיתים יאמרו את דבריהם וזה יובא בפני בית המשפט. כשאנחנו לא עוצרים את המתבטאים לתמיכה בטרור מהיום הראשון, אנחנו מתעוררים ביום השני ומגלים את אחד מאותם תומכי טרור מבריח טלפונים. נמאס מהטרור שלכם".
ח"כ
מיכל רוזין (מרצ): "הבעיה שלך היא על פרשנות בית משפט והקושי לא ייפתר דרך הוספת "התבטאויות" כי בית המשפט כבר התייחס לאמירות ולא קבע שההתבטאויות אינן מעשים. ההצעה מיותרת ומגחכת אותנו".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): מחה על הציטוטים שהקריא ח"כ פורר ואמר כי "זו הסתה נגד ח"כים. מטרת הצעת החוק היא לא לראות ח"כים ערבים בכנסת. לא יעזור לכם, נישאר פה על אפכם וחמתכם. כל ההתבטאויות נלעסו ועברו את מבחני הפסיקה הקיימים בלאו הכי. יש זכות בסיסית לחופש ביטוי לבחור ולהיבחר".
ח"כ שולי מועלם-רפאלי (
הבית היהודי): "הגיע הזמן שהח"כים הערבים ישימו סייג להתבטאויות שלהם הקוראים לרצח יהודים. כשח"כ זועבי אמרה שחוטפי הנערים הם גיבורים זו הסתה לרצח יהודים. יש תחושה שמה שאומרים בערבית נסתר מעניינו אז אני מציעה לזכור שיש מתורגמנים מעולים".
ח"כ
זוהיר בהלול (
המחנה הציוני): "הזכות להיבחר היא מהמעלה הראשונה והמגבלות צריכות להיות כמה שיותר מינימליות כדי לאפשר משטר דמוקרטי. מנסים לרדוף אדם לפי אמירותיו ולא לפי מעשיו. תנו לח"כים להתבטא כאוות נפשם ואם עברו את הגבול יש בית המשפט שיחליט".
ח"כ
ענת ברקו (הליכוד): "יש תחושה של תמיכה מתוך הכנסת לאסירים ביטחוניים שהיא רוח גבית לטרור ובהצעת החוק יש אמירה. החוק במקום ואפילו מתבקש".
ח"כ
יעל גרמן (יש עתיד): "הדאגה הגדולה נוגעת לחוק ההדחה - ברגע שאנחנו משנים את הסעיף הזה, ייכנס נושא ההתבטאויות ואני לא חושבת שח"כים יכולים להפוך לשופטים. אני לא סומכת על הח"כים שיש להם ראייה רחבה של בית המשפט וזה פתח מסוכן".
שבעה ח"כים תמכו בהצעת החוק: שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), בני בגין,
נורית קורן, ענת ברקו (הליכוד),
טלי פלוסקוב (כולנו), מיכאל מלכאלי (
ש"ס) ו
אורי מקלב (
יהדות התורה).
חמישה ח"כים התנגדו: זוהיר בהלול,
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), יעל גרמן (יש עתיד) ומיכל רוזין (מרצ).
