לצד חקיקה ממשלתית נמרצת נגד אנטישמיות, בריטניה עדיין מובילה בגילויי אנטישמיות ברשת באנגלית, כך נמסר (יום ד', 4.1.17) במפגש בין חברי הפרלמנט הבריטי לחברי ועדת העלייה והקליטה, ביזמת המחלקה לקשרי החוץ של הכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ
אברהם נגוסה, שיבח את ממשלת בריטניה על החלטתה לאמץ הגדרת האנטישמיות. והדגיש את עיקרי דוח הוועדה לענייני פנים של הפרלמנט, בנושא אנטישמיות בממלכה המאוחדת. במסגרת הדוח נאמר כי "הכישלון של מפלגת הלייבור בהתמודדות עם אירועים אנטישמיים בשנים האחרונות מביא להאשמות שאלמנטים אנטישמיים הינם מוסדיים ומובנים במפלגת הלייבור, אך כל המפלגות צריכות לבחון אם המלצות הוועדה מתייחסות גם להם".
הוועדה קבעה כי "ישנן עדויות מזעזעות לגודל ולרוע האנטישמיות ברשת, בנוסף למספר דוגמאות שכוונו לפרלמנטרים". היא אף מפנה אצבע מאשימה כלפי רשת הטוויטר ש"מהווה בית אינטרנטי של דברי שטנה אנטישמים והתעללות, והשימוש המתמיד של 'המילה' ציוני' כמילת גנאי היא תופעה מדאיגה במיוחד". בדוח צוין עוד, כי בעוד בריטניה נחשבת אחת המדינות עם אחוזי האנטישמיות הנמוכים באירופה, הרי ש"מדאיג לראות את הסקרים האחרונים, שאחד מ-20 בוגרים בבריטניה מאופיין כ'אנטישמי מובהק".
ג'ון מן, חבר הפרלמנט, השיב כי "על שני המוסדות לשתף פעולה במלחמה באנטישמיות, ומאבק זה משותף לכל המפלגות והממשלות בשתי המדינות. בבריטניה נקבעו 35 המלצות לפעולה, שלאט-לאט מתממשות. ערכנו כנסים נגד התופעה בפרלמנטים רבים - כדי להפוך מאבק זה לנורמה בינלאומית, על המשטרה בבריטניה להתמקד ולהתאמץ בפשעים אנטישמיים, גם במדיה החברתית - ובתחום זה איננו מקבלים את הגישה האמריקנית המתירה כל חופש דיבור בענייני
גזענות". לדבריו, אין גידול באנטישמיות, כמו שיש גידול ביכולת האנטישמיים "להפיץ את הרעל שלהם. ישנם פרשנים בישראל שאינם מבינים את המצב בבריטניה, שלמדינה זו יש יכולת לנטר תופעות אנטישמיות - יותר ממדינות אחרות". חברו, ויליאם קרייג, חזר על הצהרת ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי והמחויבות לחינוך על השואה. לדבריו, בפרלמנט ממתינים לראות כיצד תתמודד הכנסת עם גילויי שנאה ברשת - כדי ללמוד ממנה. ג'אני נוסרט, חברת פרלמנט חדשה, הוסיפה כי "אין זה נכון שהרשת החברתית היא רק פלטפורמה. כשהן רוצות - החברות המסחריות יכולות להעלים גילויי שנאה ואנטישמיות". לדברי קרייג וואטקר, בתי ספר רבים בבריטניה יוצאים למסעות שואה בפולין מדי שנה ואילו שגריר בריטניה בארץ, דיוויד קווארי, הוסיף את הירידה בגילויי השנאה באירועי ספורט בשנים האחרונות.
לדברי ח"כ
קסניה סבטלובה (
המחנה הציוני) יש להשקיע בחינוך למניעת אנטישמיות במקביל לחקיקה שתמנע פעילות של ארגונים כאלו, ואילו חיליק בר, ציין את "חוסר המעש של הנהגת מפלגת הלייבור, כנגד גילויי האנטישמיות החמורים במפלגתם".
יוגב קרסנטי, נציג משרד התפוצות, הוסיף כי בחודש אוקטובר 2016 ברשת הטוויטר ובאנגלית בלבד, התגלו כמאה אלף גילויי אנטישמיים, סחר במזכרות נאציות, מכירת ספרי "מיין קאמפף" ועוד - שהגיעו ל-10 מיליון איש בעולם. לדבריו, אכן ננקטו צעדים ע"י חברת טוויטר ו
האיחוד האירופי למנוע גילויים אנטישמיים, אך עדיין אחוז ההסרה מהרשת עדיין נמוך, ובריטניה עדיין מובילה בציוצים אנטישמיים באנגלית.