שווי המזון האבוד בישראל, בהיקף של 2.4 מיליון טון, מגיע ל-19.5 מיליארד שקלים. כמחצית ממזון אבוד זה הוא בר הצלה, בהיקף של 1.2 מיליון טון ובשווי של 8 מיליארד שקלים - כך עולה הדוח הלאומי ה-2 לאובדן והצלת מזון בישראל שחשף (יום ג', 10.1.17), ארגון לקט ישראל, בשיתוף BDO זיו האפט.
עוד חושף הדוח כי מתוך כלל המזון האבוד, סך אובדן המזון בצריכה המוסדית השנה הסתכם ב-214 אלף טון, המהווה 30% מסך צריכת המזון המוסדית ובשווי 3.5 מיליארד שקלים. כשליש מן המזון המבושל האבוד בצריכה המוסדית הוא בר הצלה, כלומר ניתן להציל 64 מיליון ארוחות מבושלות בשנה, שהינם 70 אלף טון מזון מבושל בשווי של כ-1.1 מיליארד שקלים.
שוויו הכולל של המזון בר ההצלה בישראל - 8 מיליארד שקלים בשנה, ועלות הצלת המזון נמוכה בכ-73% ביחס לאלטרנטיבות - תמיכה, סובסידיות או קצבאות.
הדוח מציג, לראשונה בישראל, מודל מפורט לאומדן אובדן המזון בצריכה המוסדית; במקומות בהם סעדו בשנה החולפת 1.8 מיליון איש ומספר רב של סועדים אשר מרוכזים במקומות גדולים (להבדיל מן הצריכה הפרטית), כדאיות הצלת המזון גבוהה ביותר, פוטנציאל כמויות המזון גדול והאיסוף והעברתו לאלו הזקוקים להם - פשוט יותר.
לדברי גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "במדינות המערב פעלו רבות בשנה האחרונה בכדי לצמצם בזבוז מזון, ועל ממשלת ישראל ללכת בעקבות מדינות אלו; בשנה האחרונה, מאז פרסום דוח אובדן והצלת מזון הראשון, הצליח לקט ישראל לקדם את החוק לעידוד הצלת עודפי מזון בכנסת: החוק עבר בקריאה טרומית וכעת הוא ממתין בוועדת עבודה, רווחה ובריאות. זהו צעד אחד בכיוון הנכון".
לדבריו, יש לקבוע חובת הצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים פרטיים במכרזים ממשלתיים, בדומה לחוק הפדרלי להצלת מזון הקיים בארה"ב. בנוסף, יש לחייב גופים ממשלתיים ומתוקצבים לתרום עודפי מזון דרך עמותות מזון.
לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO זיו האפט: "הניתוח שלנו מראה על כדאיות גבוהה להצלת עודפי המזון ממטבחי בסיסי צה"ל, בתי המלון ואולמות האירועים והעברתו לנזקקים. כל שקל המושקע בהצלת מזון, משיג תמורה כלכלית ישירה בגובה של פי 3.6. בנוסף, אם נביא בחשבון את ההשפעות החיצוניות - הסביבתיות והחברתיות - התמורה למשק גבוהה עוד יותר ומגיעה לפי7.2".
