יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (
יהדות התורה) עצר היום (ד') דיון על מספר צווים שהונחו על שולחן הוועדה ע"י האוצר ושנועדו לקדם רפורמה בתחום המיסוי על דלקים לתחבורה. עיקריי המהלך; ייקור הסולר לתחבורה ועידוד המעבר לשימוש בגז טבעי בתחבורה. אף שיו"ר הוועדה גפני וחברי הכנסת סוברים בהכוונה ראויה, הם הציגו השגות שונות ביחס לאופן קידום המהלך בסדרה של צווים וללא ראייה כוללת של הנושא.
גפני קרא לאנשי האוצר להידבר עם נציגי ענפי התחבורה והתעשיה השונים שאמורים להיות מושפעים מהמלך שאמור להתפרס על-פני 10 שנים ואז לחזור לוועדת הכספים לצורך קידום הצווים. ממהלך הדיון נראה שהמשק עדיין איננו ערוך למעבר מלא לשימוש בגז טבעי בתחבורה. עם זאת, חברי הכנסת לא הביעו התנגדות אלא תמיכה במהלך אך עם התאמות והיענות לצרכיי המשק, חברות התחבורה והתעשיה, כך שלא ייפגעו מהמהלך.
חלק ממהלך העברת המשק לגז טבעי סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר לתחומי תחבורה, אנרגיה ומים, אודי אדירי, הציג את הרציונל מאחורי הרפורמה: "מהות המהלך היא להחדיר אינטנסיבית את השימוש בגז בתחבורה. מדובר בצעדים שהם חלק מהכוונה להעביר את המשק לגז טבעי כחלק מהמגמות לקידום ביטחון אנרגטי ע"י הקטנת התלות בנפט, הפחתת זיהום האוויר ע"י הפחתת פליטות גזי חממה ועמידה ביעדים בינ"ל, צמצום תחלואה וזיהום אוויר מקומי, עידוד השקעות ופיתוח מאגרי הגז וגידול בהכנסות המדינה מרווחי יתר ותמלוגים. עלות זיהום האוויר מתחבורה מוערכת ב-8.4 מיליארד שקלים בשנה למשק הישראלי. הדבר מתבטא בין היתר, בהגדלת שיעור התחלואה שמקורו במחלות לב וריאות. מעבר לגז טבעי בתחבורה יביא להפחתה משמעותית בפליטת חלקיקים נשימים ותחמוצות חנקן, האחראים לכ-75% מהזיהום האפקטיבי".
אדירי הציג חלק מהגורמים המעכבים מעבר לגז טבעי: "אין ודאות במיסוי (בלו על גז) לטווח ארוך. מי שקונה רכב היום לא יודע בכמה המס יעלה בסוף. אין מספיק תחנות תדלוק בגז, קיומו של 'הסדר הישבון' בסולר, שבו חלק גדול מהעלות של הסולר מוחזר לנהגי אוטובוסים, משאיות ומוניות. הדבר יוצר תמריץ שלילי למעבר לגז. כמו-כן, רשת החלוקה של הגז לא מתאימה עדיין לתדלוק לתחבורה".
על-כן הוא אמר: "הממשלה פועלת לעידוד הקמת תחנות תדלוק ומעבר לגז טבעי, לצמצום הדרגתי של הסדר הסולר, לקידום מתווה הדרגתי לשינוי הבלו על הגז הטבעי ותמריצי מס למעבר לגז טבעי של כלי רכב כבדים. בתחום הקמת תחנות תדלוק בגז, הכוונה היא לתת רשת ביטחון ל-7 שנים, מענקי הקמה עד 2.4 מיליון שקלים לתחנה, פחת מואץ ל-8 שנים והשקעה של המדינה בסך 65 מיליון שקלים סה"כ לעידוד הקמת התחנות שכבר קיימים בתקציב 2017. בנוסף, שדרוג רשת ההולכה בהשקעה של 150 מיליון שקלים ופעולות שתאפשרנה לתחנות התדלוק בגז להיות רווחיות, כגון ביטול קנסות הצריכה הלא-אחידה של גז (פיקים) המאפיינים תחנות תדלוק". אדירי ציין שהמהלך הוא לעשר שנים כשבשנים הראשונות יש בעיקר "גזרים", היינו הטבות והקלות במיסוי בהיקף של עד 150 מיליון שקלים ורק בשלבים מאוחרים יותר יבואו "המקלות", היינו גזירות.
אמנם אדירי ציין, כי "באים למהלך לאחר הידברות ארוכה עם כל הגורמים הנוגעים בדבר וכי המהלך מאוזן כתוצאה מכך", אלא שחברי הכנסת בוועדת הכספים וגם נציגים של ענפי משק שונים, בעיקר מתחום התחבורה אך גם מענפי תעשיה שונים, הביעו ספקות והתנגדויות שונות. על-כך הוא השיב: "אם לא נתחיל, המהלך הזה לא ייצא אל הפועל כלל". אדירי הודה שבין השאר, טרם הגיעו להסכמות בעניין מול התאחדות התעשיינים.
להגיע להסכמות לפני הדיון בוועדה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני: "הצו הזה מכניס הרבה כסף למדינת ישראל; 40 מיליארד שקלים. מהלך מאוד חשוב מבחינת האוצר. אני לא רוצה להגיע אליו באמצעות הכרעה על בסיס קואליציה-אופוזיציה, כי זה נוגע להמון גופים וגורמים וחשוב לכולם. ראוי שתידברו עם כל הגורמים וכן תגיעו להסכמות בטרם ועדת הכספים תשוב לדון בנושא. או אז אני אקבע לזה זמן ארוך לדיון".
