מזכ"ל התנועה הקיבוצית,
ניר מאיר, נהג ברשלנות בתפקידו כחבר הוועד הממונה של קיבוץ תל יוסף בשנים בשנים 2010-2004 ויש לו חלק באחריות בנזקים של מאות אלפי שקלים שנגרמו לקיבוץ ביחסיו עם סוחר דגים שהיה לקוח עיקרי שלו. כך קובע סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת,
זיאד הווארי.
הווארי קיבל בחלקה הקטן תביעה שהגיש הקיבוץ נגד מי שהיה מנהל העסקים שלו,
צבי טל, ומנהל המדגה, אבי בן-אהרון. הקיבוץ טען שהשניים גרמו לו לנזקים של 5 מיליון שקל בעת מילוי תפקידיהם בעשור הקודם. הווארי קבע, כי הנזקים בהם יצטרכו לשאת השניים הם בשיעור של 500,000 שקל, ומתוכם ישאו 11 מחברי הוועד המנהל - ובהם מאיר - בתשלום של 100,000 שקל.
הפרשה היחידה בה קיבל הווארי את התביעה, ובאופן חלקי, נגעה ליחסיו של ענף המדגה (בריכות הדגים של הקיבוץ) עם סוחר הדגים סלאח מקלדה. חובותיו של הלה הלכו וגדלו והגיעו בשנת 2010 ל-3.6 מיליון שקל והצ'קים שלו חזרו, אך הן טל והן בן-אהרון והן חברי הוועד הממונה התרשלו בטיפולם בחוב ובגבייתו. היה עליהם לבחון את המשך ההתקשרות איתו, לבחון אפשרות לביטוח אשראי ולקבל ממנו המחאות זכות - אך לא עשו זאת.
עיקר האחריות רובצת על טל ובן-אהרון, מדגיש הווארי, אשר המשיכו לספק למקלדה דגים ואפשרו לו להגדיל את האובליגו שלו מול הקיבוץ. בכך הם גם הפרו הוראות ברורות של הנהלת הקיבוץ, העלימו מההנהלה מידע חיוני והתעלמו מהייעוץ המשפטי שקיבלו. כל אלו מהוות רשלנות המחייבת אותם בפיצוי, קובע הווארי. לעומת זאת, הוא דחה את טענת הקיבוץ לפיה טל ובן-אהרון קיבלו שוחד ממקלדה, באומרו שהיא מסתמכת כמעט בלעדית על עדותו של מקלדה - שהתגלה כשקרן וכמי שבפיו גרסאות מרובות. הווארי קבע, כי הנזק שנגרם לקיבוץ בפרשה הוא מיליון שקל, וכי טל ובן-אהרון נושא באחריות למחצית ממנו.
פרק נוסף בתביעה ייחס לטל ובן-אהרון נזק 2.5 מיליון שקל שנגרם לקיבוץ מהפסקת ההתקשרות עם רשת שופרסל בשנת 2010. הטענה המרכזית הייתה, שההתקשרות הופסקה בעקבות הימצאות תעודה מזויפת במשלוח דגים שהועבר לרשת. הווארי קבע, כי אכן הייתה תעודה מזויפת ובן-אהרון לבדו נושא באחריות לאירוע - אך לא זו הייתה הסיבה להפסקת ההתקשרות. שופרסל הייתה מוכנה לקבל מתל יוסף דגים מבריכות שאינן בבעלות הקיבוץ, וממילא 90% מהדגים באו מבריכות כאלו - אך הקיבוץ דחה את ההצעה משיקוליו העסקיים, ולכן בן-אהרון אינו אחראי לאובדן ההתקשרות.
עוד נדחו טענות הקיבוץ ולפיהן טל ניסה ליטול לעצמו את הזיכיון מול שופרסל, וכן נדחו טענותיו על ההתקשרות עם חברת מירס שיזם בן-אהרון. הווארי קיבל חלקית את הודעות צד ג' ששלח טל ל-11 מחברי הוועד הממונה דאז: שאול גור, ירון אסף, משה מור,
יוסי אברהם, עומרי כנען, מוטי קומורוב, משה רוגל, שמוליק דודאי, שלמה איש-שלום, אמיתי גבע המנוח, וכאמור - ניר מאיר.
על מאיר אומר הווארי כי הוא התעלם מדיווחו של טל על התנהלותו של בן-אהרון, משום שראה בה סכסוך אישי. "בהמשך טען ניר כי לשיטתו כולם אחראים חוץ ממנו", מוסיף הווארי. "ניר קיבל תלונות מצבי על בעיות במדגה, הוא ידע על בעיות במדגה וגם על האנומליה הניהולית, אולם לא עשה דבר בנושא. ניר ראה את תפקידו כרכב חילוץ בלבד ולא כגוף מנהל שמדי פעם עליו לתת החלטות ולדאוג ליישומן בשטח.
"לניר כחבר בוועד הממונה יש אחריות ישירה לגבי הנעשה בתאגיד המדגה, אולם הוא לא מילא את חובותיו כמנהל סביר. ניר לא טרח לקבל מידע או לקיים דיון, הוא מעולם לא ניסה לייעל או לשפר את המצב במדגה ואף לא נקט בצעד של ממש נגד מקלדה, על-אף שידע כי חובו של מקלדה הגיע לכ-3 מיליון שקל ללא כל בטחונות".
את הקיבוץ ייצג עו"ד עו"ד רון פינצי; את בן-אהרון ייצג עו"ד יואב אבן; את טל ייצג עו"ד א' הקר; ואת חברי הוועד הממונה לשעבר - עו"ד ארז דר-לולו.
