הוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט, הפנים והגנת הסביבה והמדע והטכנולוגיה, החלה (יום ג', 17.1.17) לדון בהצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2016 להכנתה לקריאות שנייה ושלישית. הצעת חוק נועדה לתקן את ההסדרים שנקבעו בחוק המאגר הביומטרי לקראת החלתו על כלל תושבי המדינה. התיקונים מוצעים לאור הפיילוט שנקבע בחוק והמסקנות שעלו בעקבותיו, בין השאר מדיווחי הרשויות השונות, וכן לאור המלצת הוועדה המייעצת שמונתה למשך תקופת המבחן.
הצעת החוק בנויה מהוראת קבע לפיה יהיה מאגר ביומטרי של תמונות פנים בלבד ותוקף תעודות הזיהוי והדרכונים של כל האזרחים יהיה לחמש שנים, אלא אם כן קבע השר בצו תקופה ארוכה יותר. בנוסף, תיקבע הוראת שעה של חמש שנים מכניסת החוק לתוקף (1.3.17), אותה ניתן יהיה להאריך ללא הגבלה בתקופות נוספות של חמש שנים. לפי הוראת השעה אדם יוכל לתת הסכמה שטביעות האצבע שלו יוכנסו למאגר. מי שטביעותיו לא יוכנסו למאגר- יונפקו לו תעודת זהות ודרכון שתוקפם חמש שנים בלבד, בעוד שלמי שייכלל במאגר - יונפקו מסמכי זיהוי כאמור לעשר שנים (זהו התוקף החוקי של מסמכי זיהוי גם היום). מי שטביעות אצבעותיו הוכללו לבקשתו במאגר, יוכל להתחרט ולבקש את מחיקתן רק כשיגיע להנפיק מסמך זיהוי חדש מסיבה מקובלת (אובדן, השחתה, גניבה וכמובן - פקיעת תוקף)- ואז יצטרך לשלם.
בתקופה שבין תום הפיילוט (31.12.16) ועד לתאריך התחילה שקבוע לחוק (1.3.17)- ימשיך, לפי הצעת החוק, הפיילוט ויצורפו תושבים שירצו בכך למאגר.
יו"ר הישיבה ח"כ
אורי מקלב: "המאגר הביומטרי במתווה החדש אמור להיות מצומצם יותר אבל עדיין מדובר על זיהוי ביומטרי ועל מאגרים. בחוק הזה התמיכה אינה קשורה לימין או שמאל קואליציה או אופוזיציה. הנתונים שייאספו על אזרחים מדאיגים את כולם החשש עובר בין כל הח"כים וזה הופך את הדיונים למקצועיים מאוד".
עו"ד מרגלית לוי ממשרד הפנים הבהירה כי "נטילת טביעות האצבע עצמה חלה כחובה על כלל התושבים אך ברגע שאין הסכמה הטביעות יועברו רק לביצוע השוואה למול טביעות אצבע הקיימות כיום במאגר ויימחקו מיד. ההסכמה לטביעות אצבע תהיה פוזיטיבית- התושב צריך לחתום ולהרכיש את הטביעות. הוא יוכל להתחרט על טביעות האצבע מרגע כניסת החוק לתוקף, בנקודות יציאה שונות. בנוסף, כמיליון התושבים שהכלילו טביעות אצבע יכולים להתחרט בכל נקודה ללא נקודת יציאה ולבוא לעשות מסמך זיהוי חדש".
ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת): "המאגר הביומטרי מיותר כי אין שום סיבה שלא יהיו תעודות ביומטריות ללא מאגר והוא מסוכן כי הוא מוביל אותנו צעד נוסף לעבר אח גדול שלא היינו רוצים לחיות בו. טביעות אצבע הן כרטיס כניסה לפלאפון ודליפת מאגר כזה תהיה דליפת סיסמאות רבות. בפועל בהצ"ח יש ענישה למי שלא מוכן שטביעותיו יופיעו. צורת עונש אחת היא הטרטור של חידוש אחת לחמש שנים. אין שום סיבה למערכת זמנים כזו. הוועדה המייעצת מדברת על עשר שנים ואין סיבה לשנות זאת ולהחמיר".
ח"כ
חיים ילין (יש עתיד): "כשרודפים אחרי אדם והוא פצצה מתקתקת איך יש זמן להגיע למאגר? אם אפשר במהירות לנתונים אז כל בן 14 יכול לפרוץ. הוא הציע פשרה ללכת על הוראת שעה של 10 שנים "כדי שלא נפגר אחרי הטכנולוגיה".
ח"כ
יואב קיש (הליכוד): "אתנגד לחוק בו יש מאגר לנצח. אין שום סיבה שלאחר ההרכשה הכפולה יישאר משהו. המאגר יושמד ועל זה לא אוותר. גם התמונה צריכה להיות וולונטרית. אני מבין שרשויות הביטחון רוצות מאגר אבל זו לא מטרתו אלא יצירת זהות והרכשות כפולות. בנוסף- טביעות אצבעות לא יהיו אלא למי שמסכים ולא תהיה שום הפליה בין מי שמסכים למי שלא".
ח"כ
תמר זנדברג (מרצ): "בזכות השיח הציבורי והשיח בכנסת הלכו על פיילוט. לא נשארו תומכים למאגר במערכת הפוליטית. היחידים שתומכים הם אנשי מקצוע בטייס אוטומטי. יש פיילוט עם הרבה אנשים שמאפשר לבחון את הדברים. זה הרגע לבחון את נחיצות המאגר אל מול תכלית החוק- כמה הרכשות כפולות היו וכמה נמנעו והאם היא שווה באיזונים. יש לבחון את החלופות הסטטיסטיות והתשאול ולקיים דיון מהותי בפיילוט. בנוסף שאלת כריכת המאגר עם התיעוד- אחת האפשרויות היא לעבור לתיעוד ללא מאגר".
ח"כ
יעל כהן-פארן (
המחנה הציוני): "אף פעם לא התקיים דיון על נחיצות המאגר. יש לקיים שימוע למי שהיה מעורב בפיילוט ולא ללכת לטייס אוטומטי. בחודשי הקיץ העמוסים שלחו את בעלי הדרכון הרגיל לעמדות הביומטריות וזה עבד מצוין בהרכשת פנים בנקודה הכי רגישה. אז למה מתעקשים על טביעות אצבע?"
ח"כ
ענת ברקו (הליכוד): "קל לזייף את תעודת הזיהוי הישראלית ומה שמטריד הוא שאין מאגר שלא ניתן לפרוץ אותו ועלינו להבין מהן מערכות ההגנה ומה המשמעות של דליפת המאגר. בנוסף,. עלות התעודה של 72 שקלים היא אסטרונומית. היא תושת על אזרחים?"
ח"כ
נורית קורן (הליכוד): "החוק מאוד בעייתי. אין סיבה שלא להסתפק בדרכון מזהה פנים כמו שיש לי כחברת כנסת".
ח"כ יוליה מלינובסקי (
ישראל ביתנו): "מי מנפיק את התעודות? ידוע לי המדינה יצאה למכרז לפני 2008 ולא שינתה מנפיק והאם למנפיק עצמו אין מאגר? מה מתכוונים לעשות כשההיקף ישתנה ועלות התעודה תושת על האזרח. האם המדינה חושבת לצאת למכרז חדש. אני יודעת שלמאגר קשור השב"כ ואני רוצה לשמוע את דעתם המקצועית, בעיקר כשהורו לעובדיהם לא לעשות תעודות חכמות. לטעמי צריך להיות איסור מוחלט לשימוש במאגר לגורמי ביטחון למעט משהו סופר דרמטי או ביטחוני ואז יידרש אישור בית המשפט בערכאה הגבוהה ביותר. מי שמפקח כיום היא רשות הסייבר ומי שתפקח בהמשך היא הרשות למאגרי מידע ולא ברור מי באמת יפקח. אנחנו רבים על תווי פנים ואצבע אבל זה כבר קיים במשטרה בגלל שאנחנו מצטלמים לרישיון וזה עובר למשטרה. בנוסף, מובטלים נדרשים לתת טביעת אצבע אז השאלה איך המדינה מאבטחת את המידע".
דורון שקמוני, מומחה סייבר ואינטרנט ממחברי דוח המומחים: "התפקיד המוצהר של המאגר הוא למנוע הרכשה כפולה שהוא סנריו ספציפי של זיוף זהות. רק אליו מכוון המאגר. ניתן לטעון שלא רק שהמאגר לא מונע זיוף אלא אף יוצר בעיה חדשה במקרה של דליפה. כשמדובר בתעודה חכמה שיש בה טביעות אצבע ותמונות מוטמעות, אין צורף במאגר, כי ניתן לבדוק מקומית אם האדם הוא אותו אדם שהתעודה מזהה".
עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח: "יש פה שאלה של איזה סיכונים מעמידים ובשביל מה. יש פה ביורוקרטיה שרוצה לשמור על עצם קיומה. המשטרה טוענת שלא מקדמת את המאגר אך רוצה חלק בו. אתה פוגע בפרטיות רק אם יש צורך והחשש הוא שלאורך השנים היה שימוש רב למשטרה. כשדנו לפני 10 שנים בשימושים המשניים לא עמדו לנגד עינינו האמצעים הטכנולוגיים לזיהוי פנים מהאוויר והלווין ומרישות המצלמות בערים".
