"בין ישראל והתוהו ניצבת יושרת היועמ"ש"

ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק מטיל ספק במקצועיותו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. בפוסט ארוך מיוחד הוא מותח ביקורת חריפה על התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה בפרשיות נתניהו. בין היתר מטיל ברק ספק במצפונו ויושרתו של היועמ"ש.

להלן הפוסט המלא:

הערה אחת, כאובה (וארוכה) על המצב: פרקליטים, חוקרים ושופטים ותיקים מביטים פעורי עיניים בחולשה, גרירה ואבדן המצפן הנגלים בטיפול בפרשיות ביביגייט. האמנם ייתכן שטרם נפתחה חקירה מלאה, כולל בגרמניה, בעניין כלי השייט? דרוקר במספנות עם גילויים מטלטלים, והחוקרים לא? הייתכן כי עדיין לא יצאה הוראה לנתק מיד כל קשר בין משרד עו"ד שמרון - מולכו לבין נתניהו וממשלת ישראל? הייתכן כי ששה חודשים רבצו קלטות ביבי/נוני במגירות? והיועמ"ש, לאחר שהאזין להם, לא הורה בו ביום לרה"מ להעביר מיידית לפחות את משרד התקשורת לאחריות שר אחר? האם ייתכן כי בכל אותם חדשים לא נערכה פנייה אל רשויות החקירה בארה"ב, בריטניה, צרפת ומדינה נוספת כדי לבצע חיקורי דין מלאים ומסודרים לחצי תריסר או מעט יותר ׳פאקרים ומילצ׳נים׳ בעלי שמות אחרים. חלקם שמות שמוכרים כבר לציבור? פגשתי אתמול איש צבא בכיר ביותר בעבר שאמר לי: "ראיתי את מנדלבליט מקרוב. בעבודה. אני סומך על יושרתו. הוא רואה לנגד עיניו רק את החוק". מדובר אכן במשפטן מוכשר ומקצועי. אני זוכר היטב את המחמאות שהרעיף עליו באזני מזכ"ל האו"ם באן קי מון בעקבות עבודתו עם משפטני האו"ם בנושא וועדת גולדסטון וה׳מרמרה׳. בין מדינת ישראל והתוהו ניצבים מצפונו ויושרתו של היועמ"ש. האם יעמדו במבחן? אדם המבין דבר או שניים במשפט ובמערכת האכיפה אמר לי כי הנחתו היא שהיועמ"ש יפעל-כנובע מהחומרים שלפניו. אך לו יתואר לרגע כי בראש המערכת היה עומד, חלילה, יועץ שכלה ונחרצה מעימו למלט את החשודים מכתב אישום - הרי כך היה פועל: מצעיד אל חדר החקירות של תיק 2000 את כולם, רגב וירון, כבל, הארו ואחרים. מהם יעלה כמסתבר שלא ננקטו ע"י ביבי ונוני צעדים עוקבים למימוש ה׳עסקה׳ המשחיתה שנידונה בקלטות (ותהא הסיבה לכך אשר תהא). מכאן קצרה הדרך לטענה שמאחר שלא עשו כלום, ממילא אין כלום כי לא היה כלום. ולא היא. שוחד היא החמורה בעבירות של נבחרי ציבור. סרטן בגופה של החברה כדברי השופטים. ע"פ פסיקות ה׳עליון׳ בעבר קמה עבירת השוחד גם אם העסקה לא התבצעה אלא רק נידונה. ולבטח נתקיים כאן ניסיון לרקום מעשה שוחד שאף היא עבירה פלילית. וכמוה, לגבי רה"מ בלי ספק, הפרת אמונים - עבירה פלילית אף היא. יתרה מזו, האם אנו מבינים שהחלטה שלא להגיש כתב אישום פירושה שכל מי שיהיה מחר בשלטון המרכזי או המקומי יכול ליזום עסקות ׳עיתון-שלטון׳ כאלה ולדעת על-פי התקדים שאינו צפוי לכתב אישום? האם אנחנו מוכנים לקבל נורמה כזאת ולחיות איתה? וכאשר חלילה ייסגר התיק הזה (2000), יובטח לציבור חגיגית כי ׳תיק 1000׳ חמור לעין ערוך ולגביו נחוש היועץ בכוונתו להגיש כתב אישום. ויירגע הציבור לזמן מה. אולם כשיגיע יומו של ׳תיק 1000׳ יסתבר כי אליה וקוץ בה. הראיות ישנן. והמתנות היו. גם אם רק שניים מהנדיבים נחקרו עד תום. והכל בהיר ובריר לכאורה. אלא שהשטן, כהרגלו, בפרטים. שכן אז יאמר לנו היועץ כי כדי שתתקיים עבירה בנסיבות אלו נדרשת מודעות נותן המתנה לכך שהוא נתן אותה ׳משום תפקידו של המקבל - כעובד ציבור׳. ומודעות המקבל, שהמתנה ניתנה לו ׳משום תפקידו כעובד ציבור׳. ואת מצב התודעה הזה בשני הצדדים נדרשת התביעה להוכיח בבית המשפט מעבר לספק סביר. אלא שבמקרה שלפניו, יגלה לפתע היועץ כי אכן מדובר בחברות ארוכת שנים עם הנדיבים בעלי האמצעים. לכן ייתכן כי נותן המתנה ומקבלה אכן סברו, או לפחות טוענים כך היום, כי מדובר במתנה בין חברים. והרי לפניכם הספק, שכדי שלא להתבזות במשפט, ייקבע היועץ הדמיוני שלנו - ש׳תיק 1000׳ אינו עובר את סף ה׳וודאות התוצאתית׳ הנדרשת להגשת כתב אישום כנגד ראש ממשלה מכהן. שורש ההטעיה כאן הוא בהסטת הקשב מ׳תיק 2000׳ שה׳עסקה המגונה׳ הנידונה בו היא בדרגת חומרה וסיכון שאין גבוהים מהם למהותה ועתידה של ישראל כחברה חופשית ראויה. ולעומתה, מיקוד הקשב ב׳תיק 1000׳ שחומרתו עומדת בפני עצמה, אולם שכתוצאה מהגבלת החקירה בראשיתה עלולה להיתקל בקשיים הראייתיים שנזכרו לעיל. נו, שאלתי, וכל זה יכול באמת לקרות? במדינה מתוקנת - לא! באה התשובה. אצלנו? בע"ה נחיה ונראה. (לשמור במגירה. לפתוח ולעיין כשתתקבלנה הכרעות היועמ"ש).