ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אישרה (יום ב', 23.1.17) לקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין המאריכה את תקופת ההתיישנות של עבירות מין מסוימות שבוצעו בקטין על ידי בן דוד או בן דודה שמלאו לו 15 שנים ל-10 שנים מגיל 28 של הנפגע במקום מגיל 18. זאת, בדומה לתקופת ההתיישנות שנקבעה לעבירות מין בקטין שבוצעו על ידי אחראי על קטין או חסר ישע.
מדובר בהצעת חוק שהעלתה ח"כ
מיכל רוזין (מרצ) שנועדה לתקן לאקונה בחוק משום שעד היום כלל חוק ההתיישנות לעבירות מין במשפחה דודים, גיסים הורים ואחים, אך לא בני דודים. ההצעה אושרה אמנם פה אחד, אך היה זה בתמיכת שני חברי כנסת בלבד - ח"כ רוזין וח"כ
בני בגין המשמש כממלא מקום יו"ר ועדת החוקה. רוזין ובגין היו היחידים מבין 12 חברי הכנסת החברים בוועדה שהשתתפו בדיון. לא הופיעו לדיון חברי הכנסת
ציפי לבני,
ענת ברקו,
יעל גרמן, מיכאל מלכיאלי,
אורי מקלב,
רויטל סויד, אוסאמה סעדי,
טלי פלוסקוב,
נורית קורן ו
אלעזר שטרן.
"10% מתוך 40,000 הדיווחים למרכזי הסיוע הם על פגיעות מבני דודים", הסבירה רוזין בוועדה. לדבריה, בעניין של אלימות מינית מבינים כבר שנים שיש תהליך שיקום נפשי שאורך שנים ושצריכה להיות הבשלה נפשית לתלונה במשטרה שהיא תהליך קשה ומורכב. "העובדה שהתייחסו לבן-דוד כמו מישהו מרוחק יותר ולא לקרוב כמו אח, דוד או סב, לא מחזיקה מים. הרבה פעמים יחסים עם בן-דוד הם כמו של אח. הקרבה המשפחתית והצורך המשפחתי להגן על בן הדוד ולשמור על קשר השתיקה במשפחה מחייבים שההתיישנות תכלול גם אותו ואת הלאקונה הזו יש לתקן", אמרה.
עו"ד לילך וגנר ממשרד המשפטים, סיפרה בדיון שפרקליטים נתקלים במקרים שבהם לא ניתן להגיש כתבי אישום ולכן מבינים במשרד את המצוקה. לדבריה, שרד המשפטים תומך בתיקון הזה בכפוף להסכמת שאר המשרדים. "החקיקה יוצאת מנקודת הנחה שיש עברייני מין סדרתיים וחובת הדיווח תמנע פגיעה מיותר מקורבן אחד ופגיעה בקורבנות עתידיים", אמרה.
