תוחלת החיים גבוהה בירושלים מהממוצע הארצי, כי שיעור התמותה מסרטן נמוך מהשיעור הכלל ארצי וכן כי שיעור היארעות סרטן נמוך משמעותית מהצפוי על-פי הנתונים הכלל ארציים - כך עולה ממחקר מעמיק ורחב טווח בנוגע לפרופיל החברתי-בריאותי של העיר ירושלים, שנעשה במסגרת פרויקט "ירושלים עיר בריאה" - פרויקט של ארגון הבריאות העולמי אליו משתייכת ירושלים במסגרת הסניף האירופי של הארגון. הסקר נערך בין 2011-2015 באמצעות ראיון פנים אל פנים בבית המרואיין וכלל 1,685 תושבים בעיר בני 22 ומעלה.
מהמחקר עולה כי נשים חרדיות עורכות הרבה פחות בדיקות ממוגרפיה לעומת נשים יהודיות אחרות ונשים לא יהודיות, בערך כמחצית ממספר הבדיקות שעורכות נשים אחרות.
השיעור הגבוה ביותר של השמנת יתר (40.8%) הוא בקרב יהודים לא חרדים בני 45-64, שיעור הגבוה מהממוצע הארצי, כאשר דווקא בקרב חרדים שיעור השמנת היתר הוא נמוך יחסית (13.5%) וגבוה בקרב שאר היהודים (18.2%). עם זאת, עודף משקל ללא השמנת יתר נמצא בשיעורים הגבוהים ביותר בקרב החרדים.
שיעור העוסקים בפעילות גופנית בשעות הפנאי (לפחות אחת לשבוע) נמוך בהשוואה לכלל ישראל - 33.8% בירושלים לעומת 56% בכלל ישראל, וכן שיעור המבצעים את הכמות המומלצת של פעילות גופנית, 150 דקות לשבוע, נמוך מהשיעור הארצי - 12.2% לעומת 32.4% בהתאמה. שיעור העוסקים בפעילות גופנית נמוך מאוד בקרב הנשים הלא יהודיות ובקרב החרדים, הן בגברים והן בנשים. רק % 10.7 מגיעים ברגל לעבודה ורק 0.5% מגיעים באופניים. אולם 58% מהעוסקים בפעילות גופנית משתמשים במתקנים ציבוריים ברחבי העיר. מתוך אלו הפעילים גופנית: 25.3% עושים הליכה, 7% עושים מכשירים בבית, 5.9% עושים התעמלות, 5.8% שוחים ועוד 5.8% מתאמנים בחדר כושר, 3.6% רוכבים על אופניים וכ-3.9% עוסקים במשחקי כדור. בעלי השכלה גבוהה יותר פעילים באופן ניכר מבעלי השכלה של 12 או פחות שנות לימוד. כמוכן, ישנה קפיצה משמעותית בשנים האחרונות בין אלו שיודעים ומשתמשים במסלולי הליכה הציבוריים לעומת שנים קודמות. בין 2011-2012 רק 18% הכירו את המסלולים ורק 6% השתמשו בהם, ובין 2013-2015 ניתן לראות שכבר 76% מכירים את המסלולים ו-24% משתמשים בהם. כאשר גם במסלולי האופניים ישנה קפיצה במודעות ובשימוש במהלך השנים האחרונות.
רק 17.6% מהנסקרים צורכים 5 מנות ירק או פרי ליום (המנה המומלצת) עם הבדל משמעותי בין קבוצות האוכלוסייה - לא יהודים נשמעים הרבה יותר להמלצות בגין מנה מומלצת מאשר יהודים, חרדים ולא חרדים כאחד. עם זאת, דווקא לא יהודים נוטים הרבה יותר ליתר לחץ דם ולסוכרת מאשר יהודים, כאשר בקרב היהודים דווקא החרדים פחות סובלים מיתר לחץ דם מאשר שאר הקבוצות. נתון מעניין נוסף הוא כי בקרב האוכלוסייה הלא יהודית בירושלים שיעורי יתר לחץ דם וסוכרת גבוהים במידה ניכרת לעומת אוכלוסיית ערביי ישראל.
הגברים הירושלמים מעשנים יותר הגברים הירושלמים מעשנים יותר ביחס לגברים בכלל הארץ, מנגד הנשים הירושלמיות מעשנות פחות מכלל הנשים ברחבי הארץ. בקרב אוכלוסיית המעשנים 61% מעשנים 20 סיגריות ויותר ביום, ופי שניים לא יהודים מאשר יהודים מוכנים לשלב של גמילה מעישון, אולם מדובר במספרים זניחים שכן מרבית התושבים (חרדים, שאר יהודים ולא יהודים) כלל לא חושבים אפילו על גמילה.
על-פי רוב, הירושלמים מעריכים את בריאותם כטובה יותר ביחס לכלל האוכלוסייה בישראל. ביחס לקבוצות אחרות באוכלוסייה היהודית או באוכלוסיות לא יהודיות, החרדים יותר מעריכים את בריאותם כטובה או טובה מאוד. ביחס לערים אחרות בארץ, רוב ניכר של ירושלמים חשים כי מי הברז בביתם טובים לשתייה, וכ-80% מתושבי העיר מרגישים בטוחים בשכונת מגוריהם. 28% מהירושלמים משתמשים בקרם הגנה משמש, שיעור הגבוה בכ-5% מזה שבכלל ישראל. 87% מהלא משתמשים חושבים שזה לא נחוץ.
במענה לממצאי הדוח החל כאמור לפעול בעיר פרויקט בריאות חדשני, שבין היתר שם לו למטרה לקדם פעילות חינוכית פורמלית ובלתי פורמלית בנושא, כבר מ'טיפות חלב'.
ראש העיר ירושלים
ניר ברקת: "ירושלים שמה לעצמה למטרה להוות דוגמה בכל הקשור לקידום אורח חיים בריא ופעיל של תושבים. אנו מקווים שבאמצעות תוכנית 'ירושלמים בוחרים בריא', נסייע ליותר ויותר תושבים לסגל לעצמם הרגלים של פעילות ספורטיבית ואכילה נכונה, שישפרו לאין שעור את איכות חייהם."
