נאור מקצרת המתנה לניצולי שואה

יום השואה הבינלאומי: ועדת החוקה חוק ומשפט קיימה (יום ג', 24.1.17) דיון בהצעת החוק הצעת חוק קביעת מועדים בערעור של ניצולי שואה (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, והחליטה להמתין חצי שנה עם ההצבעה לקריאה ראשונה, לאחר שיוזם ההצעה ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), הבהיר כי נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור פרסמה נוהל המנחה לסיים הליכי ערעור בעניינם של ניצולי שואה בתום 30 יום מתום הדיון בערעור. הצעת החוק קובעת כי פסק דין בערעור בעניין הנוגע לניצול שואה ונובע מהיותו ניצול שואה יינתן בתוך 90 ימים מיום הגשת הערעור. מוצע בה לתקן את חוק נכי רדיפות הנאצים ולקבוע כי החלטת ועדת העררים בנוגע לערר על החלטת הרשות המוסמכת כהגדרתה בחוק, תינתן בתוך 60 ימים מיום הגשת הערר. כמוכן, מוצע לתקן את חוק נכי המלחמה בנאצים ולקבוע כי החלטת ועדת הערעור, בנוגע לערעור על החלטת הרשות המוסמכת כהגדרתה בחוק, תינתן בתוך 60 ימים מיום הגשת הערעור. סמוטריץ' סיפר כי יזם את החוק לאחר שבאחד הדיונים בוועדת הכספים על החברה להשבת נכסי נספי השואה, אמר אחד המשתתפים שיגיש ערעור שיימשך כדרכם של ערעורים חמש שנים. "ניגשתי ליו"ר ואמרתי שהניצולים מתבגרים זה בלתי נסבל שהם מתגלגלים בהליכים משפטיים הקשורים במיצוי זכויותיהם כל-כך הרבה שנים. נראה היה שהדבר המינימלי יהיה לקצוב לוחות זמנים להליכים הללו. כדור שלישי לניצולי שואה, אצלנו הייתה הדחקה גדולה ולא דיברו וכחלק מכך גם לא מימשו הרבה מהזכויות. נפגשתי עם מנהל בתי המשפט שביקש להסדיר את הסוגיה עצמאית ללא התערבות בחקיקה, ולכן נשיאת בית המשפט העליון פרסמה הנחיה לסיים הליכי ערעור בתוך 30 יום ובמקרה של חריגה יהיה דיווח לנשיא בית המשפט המחוזי ופעם בחצי שנה יהיה דיווח של נשיאי בתי המשפט המחוזיים לנשיאת בית המשפט העליון על החריגות. צריך לעלות צעד ולשלוח מסר של מחויבות לניצולים לתעדף את התיקים הללו ולהכריע בהם בשל המחויבות המוסרית". הוא ביקש מנציגת הנהלת בתי המשפט לשקול קציבה של הזמן מרגע הגשת הערעור ועד לדיון הראשון מאחר שדיונים יכולים להימשך גם שנה ויותר. "חשוב שתהיה אמירה של קדימות לכל השלבים", אמר סמוטריץ'. עו"ד שירי לנג מהנהלת בתי המשפט: "הנתונים שלנו מראים שממוצע אורך חיי תיק ערעור של ניצולי שואה הוא תשעה חודשים. הנסיבות הייחודיות של הניצולים מחייבות אותנו לעשות כל מה שניתן להקל ולכן גובש הנוהל שהנחה לתת פסקי דין 30 יום מתום הסיכומים או ממועד הדיון האחרון. הרוח שנושבת מהנוהל היא החשובה. זו פעם ראשונה שמי שעומד בראש המערכת נותן עדיפות לתיקים אלו. יש קושי שהנשיאה תנחה ועדה שהיא מעין שיפוטית והיא לא בית המשפט. הנוהל כולל מנגנון בקרה הדוק על היישום והוא נכנס לתוקף מה-15 בינואר". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "אני מעריך את הנוהל של הנשיאה, אבל עדיין יש פער עצום בין מה שאמור להיות. כשמדובר על תשעה חודשים בממוצע לערעור מדובר על אנשים שברובם חולים ומבוגרים ויימנעו מההליך. אני מציע שלא לוותר על הצעת החוק- מדובר על קציבת זמן להליך שלא נדרשות בו ראיות וכו'. הגיע הזמן להליך מהיר לדיון של ניצולי שואה ומערכת המשפט תצטרך להסתגל ולהפנים זאת. אם תצטרכו תגבור ברשמים ובעוד דברים נהיה הראשונים להתגייס למאבק על חיזוק התקנים כדי שמשפטים יתנהלו פחות זמן. אם זה נשאר כמו היום - אנשים לא יערערו". יו"ר הישיבהף ח"כ אלעזר שטרן, סיכם את הדיון: "לא בטוח שבתור נוהל אבל האם אין דרך שנשיאת בית המשפט עליון תנחה שגם בערכאות ראשונות ייעשה מאמץ ותינתן עדיפות לתיקים כאלו. אולי אפשר לקצוב את הזמן שבין פתיחת התיק לתחילת הדיון. לא בטל את הצעת החוק והיא על שולחננו. נתכנס עוד חצי שנה כדי לבחון התקדמות, מתוך כבוד לנוהל של הנשיאה".