"לא כל נסיבות אישיות שהשתנו יצדיקו התערבות הנשיא"

ועדת החוקה חוק ומשפט החלה (יום ד') לדון לקריאות שנייה ושלישית בהצעת החוק הממשלתית להקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצועות מוסדרים, התשע"ו-2016. לפי הצעת החוק, נשיא המדינה יוסמך להקל בעונש משמעתי של התליית רישיון לתקופה קצובה או בביטול רישיון בדרך של קיצור התקופה שיש להמתין עד שניתן לבקש את חידושו. ההקלה תינתן בעונשים המוטלים בדין משמעתי מקצועי בלבד (כגון עורכי דין, רואי חשבון, מקצועות רפואיים ועוד) ולא בדין משמעתי של שירות המדינה, של הרשויות המקומיות, של הצבא ושל המשטרה. התיקון מוגבל לסמכות הקלה בעונש בלבד, ולא לחנינה מלאה שמבטלת את ההרשעה המשמעתית. בנוסף, מוצע לתקן את חוק המרשם הפלילי ולקבוע שמחיקת הרשעה בעבירה פלילית לא תוביל למחיקת הרשעה בהליך משמעתי שנלוותה לה, בשונה מהקבוע היום. עו"ד עמי ברקוביץ', ממונה חקיקה במשרד המשפטים: "ההצעה נועדה לקבוע שאפשר יהיה לקצר את משך הזמן של התליית הרישיון או איסור העיסוק במקרי קיצון בהם נמנע מאדם לעסוק במקצועו, תוך איזון מול שמירת מעמד הענישה המשמעתית. ההצעה מתגלגלת 17 שנים והנתונים בתחילת שנות ה-2000 הראו שלא מדובר במספר גדול של מקרים. זה לא יביא לנטל גדול על הנשיא שמטפל גם כך בחנינות. מלשכת עורכי הדין הבנו שיש עשרות מקרים של השעיה של למעלה מעשרה חודשים או שנה. זה נטל שיאפשר לעמוד בו לעומת המשמעויות הדרמטיות של אדם שחרב עליו עולמו". עו"ד נוחי פוליטיס, מנהלת מחלקת החנינות: "מוסד החנינה נועד להשלים את מערכת המשפט ולוודא שייעשה צדק. כמו שבשדה הפלילי החלטת הנשיא לא מערערת אחר החלטת בית המשפט, גם כאן אין כוונה לערער על ההליכים המשפטיים, אלא לערער בענישה כשהנסיבות השתנו, במקרים חריגים מאוד ובנימוקים חריגים. גם כאן, לא כל נסיבות אישיות שהשתנו יצדיקו את התערבות הנשיא. מוסד החנינה הוא שסתום שנועד למנוע עיוות דין או חוסר צדק ולמנוע מקרים שאדם ייפגע יותר מאשר הארגון המקצועי התכוון לפגוע בו". ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) שאל "האם הנסיבות שיישקלו הן רק כלכליות, שכן מטבע הדברים לדין המשמעתי יש השלכות כלכליות, בניגוד לדין הפלילי, והשאלה אם אתם מגבילים את הנשיא רק לנושא הזה או למגוון נסיבות כמו בריאות העובד". עו"ד אודית קורינלדי, היועצת המשפטית של בית הנשיא: "למוסד החנינה אופי מיוחד, והוא יכול לתת מענה בכל מיני מקרים שלא ניתן לצפות מראש כמו שנעשה במחוות מדיניות עקב אינטרס ציבורי. לא דובר שם בחסד ורחמים ואין מנגנון אחר שיצדיק שחרור. הייחוד במסלול הוא שהוא לאו-דווקא משפטי. לנאשמים בדין משמעתי אין מענה כמו לאנשים שהורשעו בפלילי. אנחנו עומדים בסדרי גודל של 2,500-1,500 בקשות בשנה. הבקשות כוללות הקלה בעונש, חנינה לגבי פסילת רישיון נהיגה, מחיקת מרשם פלילי, קציבת מאסרי עולם ועוד. אנחנו סבורים שמבחינת המספרים שהובאו בזמנו, אנחנו נוכל להכיל את הכמות". לשאלת יו"ר הישיבה, ח"כ בני בגין, "האם בדיונים בין משרד המשפטים לבית הנשיא עלתה השאלה אם מוסד החנינה הוא המתאים לפסקי דין משמעתיים בהתחשב בסוג השונה של המקרים", השיבה מנהלת מחלקת החנינות עו"ד פוליטיס כי "השאלה עלתה וחשבנו שנכון להשתמש במוסד שהתגבש בו ניסיון רב ובמשאב של מחלקת חנינות שמאפשרת לשר להמליץ לנשיא גם בתחום הזה. גם שם לא נעשה מדד מסכנות של המבקש אלא של שיקולים רחבים וחוות הדעת מאזנת בין הרעה במצב המבקש לצד חומרת המעשה והנפגעים מהמעשה". עו"ד אנדיאה דיאמנט קופייקין מלשכת עורכי הדין: "עמדתנו היא כי אין מקום להחיל את זה על הלשכה. לעורך דין יש ארבע ערכאות ערעור, העונשים נגזרים לאחר שיקול דעת, יש אפשרות להגיש בקשה למשפט חוזר ואפילו בקשה חוזרת להעמדה לדין. בנוסף, כדי שעורך דין יורחק מהלשכה הוא צריך להיות בעל עבר משמעתי ולבצע עברות חמורות, והוא צריך לקחת את זה בחשבון". היו"ר בגין שאל: "אם יש ארבע ערכאות, מה יפריע לכם אם יהיה גם המנגנון הזה? הכבוד המקצועי של הלשכה? כחברה אנו צריכים לחלוטין לסמוך על שיקול הדעת הבלעדי של הדיינים בלשכה? יש כאן התנגשות בין שני ערכים מוגנים שהם ההגנה על לקוחות וחופש העיסוק. אצלכם שקלו את העניין לגבי פלוני וקבעו בהחלטה מרחיקת לכת הרחקה לעשר שנים, על מה ההתנגדות שלכם? עו"ד שמעל בכספי לקוחותיו, ועשה מעשה כה חמור, במה זה שונה מעבריין פלילי חמור שהרג? שם יש יכולת לנשיא לחנינה ואצלכם לא? אבקש עוד נימוקים". עו"ד דיאמנט קופייקין השיבה כי "אם הצעת החוק תעבור, הרע במיעוטו יהיה כי הנשיא יקבל את חוות הדעת של ועדת האתיקה, אך בניגוד להליך בלשכה, השיקולים הנשקלים במסגרת ההקלה הם לא מקצועיים ויש לתת דגש ללקוחות". ביחס להשוואה שערך ח"כ בגין אמרה כי "עדיין האיזון שעורכים הוא בין אדם שחירותו נשללה ממנו לחלוטין, לבין אדם שנשללה ממנו האפשרות באופן זמני לתת שירות לאזרח". עו"ד ברקוביץ' הבהיר כי "מה שנאמר לגבי ארבע ערכאות לא קשור להצעת החוק שמדברת על שני אמצעי משמעת - השעיה, שאחריה האדם חוזר אוטומטית וביטול רישיון לצמיתות, שמשמעותו היא כי בתום עשר שנים הוא יכול לפנות בבקשה ללשכת עורכי הדין והיא מחליטה אם לקבל אותו חזרה. באותם מקרים, הנשיא יקצר את תקופת ההמתנה לחידוש הרישיון, אך לאחר מכן האדם צריך להגיש בקשה לחידושו שתישקל על-ידי הלשכה. הקביעה שוועדת האתיקה הארצית תביע את עמדתה הניחה בזמנו את דעתה של הלשכה". רו"ח יזהר קנה, נשיא לשכת רואי החשבון בירך על ההצעה ואמר כי "מועצת רואי החשבון היא הגוף הסטטוטורי ששופט בדין המשמעתי ואין אפשרות של חנינה על החלטותיו. יש זכות ערעור לבית המשפט. להערכתי בחמש-שש השנים האחרונות היו חמישה או שישה מקרים של החלטות לשלילה של מעל שנה. היום, עקב הכנסת עבירות מס כעבירות מקור קיימת סבירות שיהיו עונשים ארוכים יותר. לכן זה נכון וראוי שבמקרים מיוחדים אדם יוכל לפנות לבקש חנינה. נבקש שייקבע שוועדת האתיקה של לשכת רואי החשבון היא הגוף שהנשיא מתייעץ איתו". ברקוביץ' השיב כי "הגוף הסטטוטורי הוא זה שעמו יתייעץ הנשיא ולכן לא נוכל לקבל את הבקשה. ההתייעצות תיעשה עם הגופים האמונים על-פי דין לתפעל ולשמור את הדין המשמעתי". נציגי בתי הדין הרבניים והשרעיים העלו בעיות נוספות הקשורות בדין המשמעתי הפנימי שאינן חלק מהצעת החוק. הרב אפרים גליקסברג, חבר לשכת הטוענים הרבניים: "אצלנו התקנות לאסור ומותר צמודות ללשכת עורכי הדין ויש הרבה פעמים עו"ד שהוא טוען רבני, ולאחר השעיה שלו פונים אלינו להרשות לו לייצג ואנחנו לא יכולים להיות לקולא ולכן יוצא שהוא מושעה גם אצלנו. אין ערכאה שתדון אוביקטיבית האם הוא זכאי לייצג בדינים שאינם קשורים לעוולה שלו. חשוב שיהיה עוד גוף שייבחן אם זה מוצדק". עו"ד אדהם, יועמ"ש בתי הדין השרעיים: יש לנו ועדת משמעת אך לא הוגשה מעולם תלונה כי מי שצריך להגיש תלונות הוא היועמ"ש לממשלה והביורוקרטיה איטית. יש לקחת בחשבון כי עו"ד שמורשע ומורחק, כדי שיתלו את הרישיון כטוען שרעי צריכה להיות עבירה שיש עמה קלון וכל עוד זה לא המקרה הוא ימשיך להיות טוען שרעי. צריך להקים לשכת טוענים שרעיים סטטוטורית לפי החוק ולא עמותה וכן שתהיה ועדת אתיקה כמו בלשכת עורכי הדין".