בריחת המוחות בישראל לא עוצרת: מנתונים שמפרסם הלמ"ס והתוכנית להשבת אקדמאים עולה כי כיום אחד מכל עשרה אנשים שקיבלו תואר שלישי בישראל חי בחו"ל, כך גם כרבע ממקבלי התואר השלישי במתמטיקה, 18.3% ממקבלי התואר במדעי המחשב, 17.5% ממקבלי התואר בביולוגיה או בהנדסת אווירונאוטיקה, וכ-16% ממקבלי התארים בכימיה, בפיזיקה, בביוכימיה ובגנטיקה. עוד עולה מנהתונים כי 1860 בעלי תואר שלישי שהו בחו"ל 3 שנים ויותר כשמתוכם למעלה מ-50% מהפוסט דוקטורנטים הם בתחומי מדעי החיים. רק כ-9% מבעלי תואר שלישי במדעי החיים עובדים בתעשיה ובחקלאות, רק 7% בוגרי תואר שלישי במדעי החיים נקלטים כחברי סגל באקדמיה ו-9% בתעשיה ובחקלאות. ארגון המדענים הישראלים בחו"ל - סיינסאברוד (ScienceAbroad) ובתמיכת האגף ליזמות עסקית של משרד העלייה והקליטה, שם לו למטרה לתת כלים למאות ואלפי מדענים, מרביתם פוסט דוקטורנטים שיצאו אחרי הדוקטורט לחו"ל, ולשקול את האופציה היזמית כאפיק חזרה לישראל. בשנתיים האחרונות בלבד הצטרפו לרשימות ארגון סיינסאברוד עוד למעלה מ-600 מדענים ישראלים השוהים בחו"ל ומעוניינים לחזור לישראל. השבוע קיים ארגון סיינסאברוד ארבעה אירועי יזמות במטרה לעורר מוטיבציה בקרב המדענים לפנות ליזמות כערוץ נוסף לחזרה לישראל. המפגשים התקיימו באוניברסיטת מק'גיל במונטריאול, בקונסוליה הישראלית בשיקגו, במכון ברוד בקיימבריג' בוסטון ובמרכז הרפואי NYU בניו-יורק. מטרת יריד היזמות לחשוף מדענים ישראלים בחו"ל לאופציה של יזמות כקריירה - אם ע"י פתיחת חברה משלהם ואם בהצטרפות למחלקות חדשנות בחברות בתעשיה. מנכ"לית הארגון מוניקה לב כהן מדגישה כי המטרה היא לקחת רעיון שלך, לרשום עליו זכויות יוצרים ולפתח אותו לחברה עצמאית או למכור אותו לחברה שתרצה לפתח אותו. במפגשים השתתפה היזמת ד"ר נטע קלע (PhD באימונולוגיה ממכון ויצמן, פוסטדוקורט בסטנפורד בתחום הסרטן, הקימה סטארטאפ בתחום האונקולוגי (CELLACTOR), המתמחה בפיתוח מוצר, חדשנות ויזמות בתחום הביוטכנולוגיה והרפואה ומייעצת לחברות בינלאומיות ומקומיות בתחום המדעי והעסקי, זוכת פרס McCormick מאוניברסיטת סטנפורד ושותפה ליותר מעשרה פרסומים ופטנטים). כמו-כן יוצגו במפגשים הסבר על תוכניות המדינה ומשרד העלייה והקליטה לעידוד יזמות עסקית, הטבות שאפשר לקבל ומידע על גיוס כספים ומיסוי חברות בישראל.