הדירקטוריונים של חברות הביטוח הם שיהיו אחראים לגובה ההון העצמי של החברה. זו העמדה המסתמנת של ראש רשות ההון והביטוח,
דורית סלינגר. כזכור, הודיעה סלינגר כי היא עומדת על דעתה שאין להתיר לחברות לחלק דיבידנדים, אם ההון העצמי שלהן אינו מכסה לפחות 10% מהחוב.
סלינגר עומדת על דעתה, אך עתה שהיא מוכנה להעביר את האחריות בנושא זה לדירקטוריונים, בנוסח "שהם יקבלו את האחריות, ולא אני". היא מוכנה לרכך את עמדתה בשתי נקודות:
- היחס המינימלי לדוחות של 2016, שיפורסמו בעוד כחודש וחצי, יהיה 100% ולא 110% לפי ההנחיה הקודמת. לדעת סלינגר, גם 100% מספק כרגע את דרישות סולבנסי 2 (התקנות בנושא זה של האיחוד האירופי). ראש הרשות תאשר לחלק דיבידנד לחברה שתציג 100% לפחות. ככל שהיחס יהיה גבוה יותר, לדוגמה 120%, כך יקבע כי על החברה לקבל אישור לחלוקת דיבידנד.
- החברות יוכלו לעלות ליחס הנדרש של 130% (הון עצמי\חוב) תוך ארבע-חמש שנים, ולא תוך שנתיים כפי שנקבע תחילה. אם החברה האינה מחלקת דיבידנד מתוך רווחיה, מצטרף הרווח להון העצמי של החברה ומגדיל אותו. אם היא מחלקת דבידנד, אזי הסכום שחולק עובר לבעלי המניות, ואינו מגדיל את ההון. לכן חשוב לפיקוח על הביטוח להבטיח, שהחברות לא יחלקו דיבידנד, כל עוד לא הגיעו להון עצמי גבוה די הצורך.
הטיעון של חברות הביטוח, ובייחוד של מגדל, היה בין היתר, שאין צורך להחיל את ההוראות של סולבנסי 2 על החברות בישראל, מאחר שהן איתנות די הצורך. ראש הרשות לא קיבלה עמדה זו, והיא ממשיכה לדרוש הון עצמי גבוה.
