הנחיה חדשה תאפשר גישה להקלטות

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה (יום ב', 30.1.17) בדיון בנושא 'הגנת הפרטיות בעידן הדיגיטלי', במסגרת יום הגנת הפרטיות הבינלאומי. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "בדיוני הוועדה אנו דנים בזכות לפרטיות כמעט בכל דיון ובהקשר לפיתוחים שונים ומגוונים הנוגעים לכל תחומי החיים. החלק המרכזי בסוגיית הפרטיות בעידן שלנו הוא אנשים שלא מודעים בכלל למה שיודעים עליהם. ענקיות האינטרנט יודעות עלינו יותר ממה שאנחנו יודעים על עצמנו, הם מנתחים את התנהגותנו, את רצונותינו - איך אנחנו חושבים ומה אנו רוצים. גם מי שחושב שהוא יודע על הנעשה, ספק גדול אם הוא יודע הכל. גם אם סירבנו לתנאי הצטרפות ולאיסוף מידע, המידע עדיין נאסף עלינו, הוא פשוט לא גלוי לעינינו. אנחנו צריכים לשאוף למצב אחר, למנוע את מותה של הפרטיות, לא ניתן לזה לקרות. לכן אנחנו כאן, לגרום להליך הפוך של חיזוק הפרטיות". ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו): "בכל ההשתתפות של ילדים במרחב הדיגיטלי לצד היתרונות יש הרבה מאוד סכנות, בהצעת חוק שלי בהשתתפות איגוד האינטרנט אנחנו מעוניינים לתת מעטה הגנה על ילדים ברשת, אם זה בהגבלת איסוף מידע על אודותיהם, אם זה בהסרת מידע שמועלה על ידם. הם לא מודעים למה יעשה עם המידע. לצד חקיקה אין מנוס מתהליך חינוך רחב, גם למבוגרים, שיבינו את המשמעויות של שיתוף מידע, ראינו מבוגרים שנפלו בזה, מה נגיד על ילדים". עו"ד אלון בכר, ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים: "הפרטיות חיונית למימוש כל הזכויות שלנו, למימוש האנושיות שלנו. פגיעה בפרטיות היא תמיד מבוא לפגיעה בזכויות אחרות, יש לעשות הבחנות בין גופים ציבוריים לבין אנשים פרטים - שכשהחוק לא מחייב אותם למסור מידע על עצמם זכותם לא להיות שקופים. נעשה שימוש בפרטים האישיים שלנו הרבה מעבר למה שאנחנו מדמיינים. אנחנו הופכים שקופים ויש שלא יכולים לנהל את החיים שלהם בצורה תקינה - לעיתים אדם לא יכול להתקבל לעבודה ולא ללימודים בשל כך". בכר נתן דוגמה לשימוש המסחרי במידע, וציין כי מבלי לדעת 3 אנשים שנמצאים באותה שניה באתר קניות עוברים ניתוח מידע בידי מחשבי על, וכך הם מקבלים תוצאות חיפוש שונות ומחירים שונים שמגלמים את ההצעה הגבוה ביותר שמעריכים שיוכלו לשלם: "זה בעוכרנו, זה פוגע בנו, האלגוריתמים האלה אינם שקופים". לבקשת יו"ר הוועדה, התייחס בכר לאפשרות של האזנה למשתמשי אפליקציות "במקומות בהם לא הותרה שימוש כזה מדובר בעבירה. גם כאשר אנחנו מתירים בהסכמה כללית שימוש בכל התנאים, יש מחשבה בעולם ואצלנו, האם יש בהסכמה הזו ממש, האם יש בה משמעות". במהלך הדיון הציגו אנשי רמו"ט שאלון שהפיצו, ממנו עלה כי הציבור בישראל חרד לפגיעה בפרטיותו ברשת. 1,222 איש נשאלו לגבי המידע שירצו לשמור באופן מרבי ובצורה שלא ייחשף לגורמים חיצוניים. במקום הרביעי, לאחר קטגוריית המידע הבריאותי, המידע הפיננסי ומידע שאוספים גורמי אכיפת החוק, הצביעו הנשאלים על מידע שנאסף ברשתות החברתיות ומצד ענקיות האינטרנט כרגיש במיוחד עבורם, לפני 11 קטגוריות נוספות. מתוך 1,222 נשאלים הצביעו 723 על נושא זה כמשמעותי עבורם. עו"ד לימור שמרלינג מגזניק, רמו"ט: "אפשר לציין קבוצה גדולה שאומרת שהפרטיות חשובה לה ויודעת להצביע על הרשת כמוקד חשוב. מהצד השני יש את המודעות החלקית של הציבור, אם אנשים היו יודעים יותר לעומק באיזה מידע אישי שלהם נעשה שימוש ברשת, ייתכן שהתוצאות היו קצת אחרות". רועי גולדשמידט, חוקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "אנשים מתעניינים מאוד בפרטיות, אבל הם לא מספיק פעילים בנושא, הם לא מוכנים לוותר על השירותים שמציעים להם, זה מה שנקרא פרדוקס הפרטיות". עו"ד גילי בסמן ריינגולד יועמ"ש רמו"ט הציגה הנחייה חדשה של רמו"ט, שפורסמה היום ומחייבת גופים שונים לאפשר לציבור גישה למידע אישי דיגיטלי - כתוב, מוקלט או מצולם. על-פי ההנחיה, כל גורם השומר מידע כזה, בין אם מטעמים הקבועים בחוק, ובין אם למטרות מסחריות שונות, מחויב לאפשר לכל אדם גישה למידע האישי אודותיו, באופן מהיר ונוח. "הופתענו לראות כמה הנושא לא ברור. במהלך 2017 ראוי לקיים את לשון החוק בצורה יעילה וזולה יותר, כך הדרישה היא להעביר הקלטה ופלט בפורמט פשוט אותו ניתן יהיה לפתוח במחשב ביתי בצורה פשוטה" ציינה בסמן ריינגולד. ג'ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות פייסבוק בישראל: "לרגל יום הפרטיות עשינו כמה דברים - אנחנו מסכימים שמאוד קשה לאנשים לקבל מסמך של 50 עמודים ולהבין ולקרוא את כל מה שכתוב שם, לכן חיברנו מסמך קצר ופשוט יותר, במסגרתו מאוד קל להבין למה מסכימים, לדוגמה למי מאשרים לקרוא פוסטים". קטלר הגיבה לטענות כי פייסבוק מאזינה לטלפונים החכמים ומשתמשת במידע לצרכי פרסום: "אנחנו לא מאזינים לטלפונים שלכם. בהגדרות האוטומטית אין אישור לכך, כדי לשנות זאת, צריך להיכנס להגדרות ולאשר לאפליקציה להאזין. ניתן בכל פרסומת ללחוץ על הוי שלצידה ולהבין מדוע היא הגיעה אליכם. האפליקציה לא מאזינה כשאתם מדברים, זה לא קורה בוודאות". עו"ד דן אור-חוף, המועצה להגנת הפרטיות: "החקיקה הנוכחית מבוססת כולה על מצב מיושן בו יציגו מולנו מידע ואנחנו ננתח את המידע ונחליט אם להסכים לחשוף אותו או. במצב הקיים המחקרים מאוד ברורים, אנחנו לא באמת מסוגלים לקרוא את ההודעות ברשת, במסגרתן אנו נותנים הסכמת שימוש לתהליכים שאין לנו מושג מה יקרה איתם באמת. ישראל לא במצב טוב, יש לשנות כיוון - להעביר את האחריות לצד השני, במקרים מסוימים לאסור לגמרי שימוש במידע אישי". עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי: "מדינת ישראל פתחה פיגור במישור הטכנולוגי והחקיקתי. החקיקה כיום לא מטפלת בחלק המהותי של הזכות לפרטיות". יו"ר הוועדה מקלב סיכם את הדיון: "יש שינוי מהיר בעולמנו בזכות הטכנולוגיה, לצד הזדמנויות ואפשרויות רבות הפרטיות שלנו עוברת שינוי וכרסום משמעותי. יש להקצות משאבים לשם הגברת מודעות הציבור ביחס לפרטיותו והזכויות שלו לגבי המידע האישי. לצד כך יש לבחון דרכים חדשות לשם שמירת פרטיות האזרחים, הן מפני רשויות המדינה במקרים של שימוש לא מידתי והן ביחס לחברות מסחריות".