ועדת הכספים החלה (יום ב', 30.1.17) בהקראת סעיפיה של הצעת חוק 'תשתיות להולכה ולאחסון נפט', שנועדה להסדיר את מעמדה של חברת קצא"א בתום תקופת הזיכיון בסוף חודש מרס 2017, שניתן לה בשנת 1968. הצעת החוק קובעת את המתווה שבו תמשיך לפעול החברה, בין השאר, באמצעות חברה חדשה. הדיון בהצעת החוק לפרטיה, מתקיים בוועדת המשנה מיוחדת שעל הקמתה הכריז יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, וזו החלה כאמור בעבודה על סעיפי ההצעה. הוועדה דילגה לעת עתה על הפרק בהצעת החוק העוסק בהקמת חברה שתהיה הגורם המפעיל והעברת הזכויות של קצא"א לאותה חברה. זאת בשל מחלוקות באשר למתווה האופטימלי להמשך הפעילות. מטרת דחיית הדיון בסוגיה זו נבע מהרצון של גפני, שהוא גם יו"ר ועדת המשנה, לאפשר זמן להגעה למתווה מוסכם.
נציגת הלשכה משפטית במשרד האוצר, אפרת פרוקצ'יה, הסבירה את הרקע להצעת החוק וציינה כי "ב-1968 חוקק חוק הזיכיון של קצא"א, שיפוג בסוף חודש מרס 2017 ולכן נדרשת הסדרה רגולטורית של החברה. היינו, התאמת הדין הרגיל במדינת ישראל לגבי החברה, כך שתוכל להמשיך לפעול. יש התאמות שנדרשות בין חוק הזיכיון לחוקים הרגילים, למשל אישורים שקיבלה החברה לאורך השנים מתוקף חוק הזיכיון, כך שיהיו תקפים בהתאם לחוק לאחר תום תקופת הזיכיון. למשל, הזיכיון נתן פטורים שונים ממיסים וכן דין מסוים בנושא הארנונה ויש להסדיר פטורים אלו בהתאם לדין הקיים. הפטור ממיסים יבוטל, אך מה שהיה פטור בעבר ימשיך ליהנות מהפטור. נושא נוסף; אחריות חברת קצא"א על הפעילות שלה, הקמת הפעילות ותחזוקה באופן ראוי וכן היכולת של עובדי החברה להיכנס למקרקעין של אנשים ששם מצויים הצינורות והנכסים של החברה לצורך תחזוקה במידת הצורך, כיוון שמדובר בפעילות תחזוקה שוטפת חשובה. יש דברים שניתן יהיה לעשות ללא התראות ויש דברים שנדרשות התראות". חבר ועדת המשנה, ח"כ
מיקי זוהר (הליכוד) שאל את פרוקצ'יה: "אם נחליט על אי-הקמת חברה חדשה, האם תוכלו לעשות זאת בכל-זאת במסגרת החלטת ממשלה?". פרוקצ'יה השיבה בחיוב וזוהר שהוא "רוצה לקבוע בחוק עצמו שהקמת חברה חדשה תחויב בהליכי חקיקה בכנסת".
נושא נוסף שנדון טרם החלה הקראת סעיפי הצעת החוק היה נושא העובדים. יו"ר ועד העובדים בקצא"א, הרצל עמיקם, אמר: "אני מייצג 340 עובדים, שירתנו את המדינה לאורך שנים. לכל עובד בחברה יש 3-4 תפקידים. כלומר, במקום הזה יכולים לעבוד גם 800 עובדים. במבצעים או במלחמות הייתה 100% נוכחות של העובדים ואכן אף אחד במדינה לא הרגיש בחוסר של גז או של סולר וכד'. כך גם במשבר הגז עם מצרים, החברה נרתמה, תחנת כוח אחת לא נעצרה ולו לדקה אחת. אך אנחנו אף פעם לא יכולים לדבר, בתקשורת מעולם לא שמעו עלינו. עכשיו רוצים להרוס מקום מיוחד שעובד טוב כל הזמן ועל אחת כמה וכמה, בעתות מלחמה. הקמת חברה חדשה תפגע בעובדים, השיתוף של ההנהלה והעובדים כל-כך רגיש, לכל עובד שלושה-ארבעה תפקידים ויש שיתוף פורה עם ההנהלה. החברה רווחית וחבל לפגוע בזה". עמיקם נתן דוגמה לייחודיות ויעילות החברה: "עובד שיש לו רישיון למשאית וגם להפעלת מנוף והוא בכלל חשמלאי, לא יגיד לי שהוא לא עולה למשאית כשאורה לו על-כך". עמיקם הביע תרעומת על-כך ש"איש לא דיבר איתנו. ב-15 השנים האחרונות החברה רק גדלה ואין סיבה לשנות את הדברים".
יו"ר הוועדה קרא לאנשי האוצר, שהחברה בבקרתם: "תשבו עם העובדים. חשוב לנו מאוד והנושא של העובדים יכול לתקוע את החוק, גם אם נגיע להסכמות לגביו. ניתן להגיע לפתרון. בכל מקרה של הפרטה או שינוי, אנחנו לא מאפשרים להשלים את התהליך אם אין הסדרה בנושא העובדים. אנחנו רואים בעין לא יפה את עצם העובדה שהביאו חוק מבלי שדיברו קודם לכן עם העובדים. עכשיו מתחיל שינוי, לא כי הממשלה רצתה, אלא כי במרץ נגמר הזיכיון ומתחילות עובדות לא פשוטות. על-כן אני דורש שתגיעו להסכמות עם העובדים".
הצטרף לקריאתו של גפני, חבר הוועדה, ח"כ
מיקי רוזנטל (
המחנה הציוני) שאמר ש"חייבים להידבר עם העובדים. אנחנו כחברי הוועדה לא נוכל להתעלם מהאפשרות שעובדים עשויים להיפגע בעקבות השינויים. זה חלק חשוב מההחלטה שלנו בעניין הצעת החוק".
פרוקצ'יה השיבה: "החברה השנייה אם תקום, תהיה חייבת להציע לכל עובד לעבור באותם תנאים שיש לו כיום לפחות. כל הזכויות ייראו כאילו העובד התחיל לעבוד בחברה הראשונה, כולל ימי מחלה, חופש, זכויות ותנאים סוציאליים וכד'".
עוד עלו בדיון היום סוגיות שונות לגבי הפעילות העתידית של החברה, בין השאר בנוגע לסמכויותיה החוקיות להיכנס למקרקעין, בין ציבוריים, בין פרטיים, לצורך פעילות תחזוקה ופעילות שוטפת בנכסיה ומתקניה של החברה. חברי הוועדה דרשו למזער את הפגיעה האפשרית בזכות הקניין של הציבור ולחייב את החברה במקסימום דרכים לוודא שהודעות בנושא הצורך להיכנס לשטחים פרטיים וכד' יגיעו לנמענים ולחייב הליך מסודר שיימנע כמה שיותר את הפגיעה בציבור כאמור.
לקראת תום הדיון, דרשו גפני וחברי הוועדה שרצועת החוף הצפוני באילת תושב לציבור ונציגי החברה טענו כי מבחינתם אין מניעה מכך. גפני אמר שגם אם נושא רצועת החוק לא יוסדר במסגרת החוק, לכל הפחות הוועדה תקבע בחוק עצמו תאריך יעד שעד אליו כל הגורמים הנוגעים בדבר יצטרכו להגיע לסיכומים לקראת החזרת החוף הזה לציבור. "מיותר שעומדת שם רצועת חוף שלא בשימוש כבר זמן רב. נקבע בחוק תאריך יעד מתי יגיעו להסכמה" סיכם גפני ושב ודרש מאנשי הממשלה "להגיע בהקדם לסיכומים עם העובדים".
