הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי קיימה (יום ב', 30.1.17) דיון בנושא ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים ולקיבוצים. מהנתונים שהוצגו בפני הוועדה עולה כי מאז הקמתן של ועדות ההשגה, במסגרת חוק ועדות הקבלה, פנו להתקבל ליישובים השונים למעלה מ-3000 אזרחים וכ-97.5% מהם התקבלו, לעומת כ-2.5% בלבד שנדחו.
בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ
מיקי זוהר: "מטרת הוועדה לצמצם קיפוח. לצערי, בשנים האחרונות שמן של ועדות הקבלה יצא לשמצה. נטען שיש ועדות קבלה שמקפחות מגזרים מסוימים. אני מסייג ואומר שברור שכל גוף חברתי רוצה לשמור על מרקם החיים שלו. וראוי שכל אדם שמגיע יתאים לקו של המקום. אבל אנחנו רוצים להגיע מצב שיהיה שוויון הזדמנויות לכל אחד לעבור את הוועדות הללו".
ח"כ
יוסי יונה (
המחנה הציוני): "אני מתנגד לוועדות קבלה מזה שנים ארוכות. כמדינה יהודית-ציונית אנחנו מחויבים לרעיון כור ההיתוך. צריך לשים לעניין הזה סוף". ח"כ יונה מתח ביקורת על אופי הדיון שנערך בוועדה ועל מסקנת יו"ר הוועדה שהבעיה כמעט ואינה קיימת.
ח"כ אייל בן ראובן (המחנה הציוני): "אני חי ביישוב קטן שיש בו ועדת קבלה. אני מבין היטב את הרגישות לנושא. אנחנו קרובים למצוא נוסחה שיהיו ועדות קבלה אבל בלי אפליה".
יאיר עופר, מנהל אגף בכיר שימושים חקלאיים ברשות מקרקעי ישראל: "בשנתיים וחצי האחרונות קיבלנו בוועדת ההשגות כ-25 השגות על החלטות של ועדות קבלה מתוך 40 פניות שהתהליך בהן הושלם (מבין כ-60 פניות סה"כ)".
עו"ד עדי ניר בנימיני, מנהלת התוכנית הקלינית באוניברסיטת ת"א טענה שבפועל יש סינון מקדים ע"י ועדות קליטה, שיחות טלפון למועמדים וכדו', על-אף שזה מנוגד לחוק.
בסיום הדיון קבע יו"ר הוועדה כי ועדות הקבלה מתנהלות בצורה טובה וסבירה, והודיע כי הוועדה תמשיך לעקוב ולוודא שאחוזי אי-הקבלה ליישובים אינם גדלים.