"הפרשייה שלפנינו מציגה יחסי גומלין מסוכנים - ואף דמיוניים יש לומר - בין שוטרים לעבריינים עליהם הם מופקדים. חציית הגבול של אוכפי החוק לעבר המפרים אותו מטילה עננה כבדה על חוסן הציבור ואמונו ברשויות החוק והאכיפה. יש לקוות כי עניין לנו בעשבים שוטים שאינם מעידים על הכלל".
כך פותחת (יום ב', 30.1.17) סגנית נשיא בית המשפט המחוזי מרכז,
ורדה מרוז, את פסק הדין בו הרשיע שני שוטרים לשעבר ועבריין בביצוע משותף - יחד עם עבריין נוסף, שהפך לעד מדינה - לבין חותנו של אחד השוטרים.
הפריצה נעשתה בספטמבר 2008 לביתו של שלמה בן-דוד, שהיה אז חותנו של יניב חורש - בלש במרחב איילון. חורש יזם את הפריצה יחד עם חברו אילן עמוס, שהיה אז רכז מודיעין במרחב איילון. היא בוצעה בידי העבריין טל מזרחי, שהיה סוכן סמוי של המשטרה ואשר חורש ועמוס הופקדו על אבטחתו, יחד עם העבריין אורן אביטון. מזרחי חשף את הפרשה לאחר שחשש שחורש ועמוס יסגירו אותו, ובתמורה קיבל חסינות ו-65,000 שקל (תחילה דרש מיליון שקל תמורת המידע).
נסעו בניידת לביצוע הפריצה חורש אסף את מזרחי בניידת והם נסעו לקנות מברג לביצוע הפריצה. את הפריצה בפועל ביצע אביטון, בעוד חורש ומזרחי ממתינים לו בניידת. הוא גנב מהכספת של בן-דוד 46,000 דולר, 6,000 אירו, 586 ליש"ט, אקדח "ברטה", תכשיטים של רעייתו המנוחה של בן-דוד ואוסף שטרות ישנים ומסמכים. השלושה קברו חלק מן השלל בחולות ראשון לציון, סמוך לסופרלנד. חורש ואביטון קיבלו 160,000 שקל כל אחד, בעוד מזרחי קיבל 6,000 דולר ואת האקדח, אותו מכר לאחר מכן לעבריינים אחרים.
מרוז אומרת על עדותו של מזרחי, כי אומנם היו בה סתירות וכי אומנם מדובר באדם ממולח ומניפוליטיבי, אך ליבת עדותו מוצקה ואיתנה. היא גם מצביעה על שורה של ראיות נוספות, המוכיחות שאכן חורש ועמוס יזמו את הפריצה, ושאכן אביטון הוא שביצע אותה בפועל. בין היתר, ידע מזרחי להצביע - גם אם לא מיד - על המקום בו הוטמן השלל; השיחות המבוקרות שניהל מזרחי עם השניים, לאחר שפנה למח"ש, מלמדות על חלקם במעשה. נסיבות הפריצה מלמדות שהיא בוצעה בידי מי שידע במדויק היכן נמצאת הכספת, מוסיפה מרוז.
מרוז מציינת, כי היחסים בין חורש למזרחי הפכו לידידותיים עוד לפני הפריצה, וכי חורש חצה את הקווים כאשר לא דיווח כנדרש על כל מעשיו של מזרחי ולא מילא כנדרש את יומן האבטחה. חורש בילה עם מזרחי במועדונים, שיתף אותו בחייו האישיים ואף נטל אותו לבתי זונות - כל זאת בעודו משרת במשטרה.
שבועה ליד ארון הקודש גרסת ההגנה הייתה, כי חורש ועמוס הציעו למזרחי רק בצחוק לפרוץ לביתו של בן-דוד, והם אינם אחראים לכך שהוא לקח זאת ברצינות והחליט לבצע את המעשה. אולם מרוז דוחה גרסה זו מכמה סיבות, באומרה שהיא בלתי הגיונית. בין היתר היא מתארת, כיצד נטלו חורש ועמוס את מזרחי - על-פי הצעתו - לבית כנסת בתל גיבורים, שם נשבע ליד ארון הקודש שלא ימעל באמונם; לדבריה, כל השלושה התייחסו לאירוע זה ברצינות גמורה.
אביטון הודה בחקירתו במח"ש בחלקו בפרשה, אך בבית המשפט חזר בו וטען שהחוקרים הבטיחו לו חסינות ובכך הוציאו ממנו את ההודאה בכזב. מרוז מנתחת את נסיבות מתן ההודאה וקובעת, כי היא ניתנה בצורה חופשית, וכי יש להעדיף אותה על פני הכחשתו הבלתי-אמינה של אביטון בפניה - בין היתר משום שאביטון מסר בהודאתו פרטים מוכמנים המוכיחים את חלקו.
חורש ועמוס נמנעו מלהעיד להגנתם. בעניינו של חורש טענה ההגנה, כי מצבו הנפשי רעוע מאז היה עד לפיגוע בדולפינריום בשנת 2001, והציגה חוות דעת פסיכיאטריות לפיהן מצבו יורע אם יעיד. אולם מרוז קובעת שחורש היה יכול להעיד תוך שימוש בהקלות שנותן החוק למי שמצבו הנפשי קשה, ומאחר שנמנע מלעשות זאת - הרי ששתיקתו מחזקת את הראיות נגדו. עמוס סירב להעיד בנימוק שפרשת התביעה לא הוכיחה את אשמתו, וגם במקרה זה נזקפה השתיקה לחובתו.
שקרן טען שהוא הפורץ בפרשת ההגנה זומן לעדות עבריין נוסף - גולן שבו. הלה טען, כי למעשה הוא שביצע את הפריצה יחד עם מזרחי וכי חורש לא ידע על הפריצה. מרוז אומרת: "גולן ניחן בכישרון משחק שאפשר לו להציג 'מופע של אדם אחד' על דוכן העדים. לכאורה, הוא בכה במקום הנכון, הפגין כעס כלפי אורן, אמפתיה כלפי אשתו של חורש וכניעות בפני אשתו. בפועל, העדות שטחית, רדודה ואין בה מידע מוכמן המלמד על מעורבותו בפריצה. למעט תיאור האירוע בקווים כלליים הוא לא ידע מאומה אודות הפריצה". שבו שיקר לאורך כל הדרך, מסכמת מרוז.
בפיה של מרוז ביקורת על השיהוי הבלתי-מוסבר בן השנתיים בו הוגש כתב האישום, אך היא אומרת שאין בכך כדי להקים לנאשמים הגנה מן הצדק אלא רק להקל בעונשם. עוד היא אומרת, כי בעבודתה של מח"ש נפלו מחדלי חקירה - אך לא כאלו שפגעו בהגנתם של הנאשמים.
חורש ועמוס הורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע ובמרמה והפרת אמונים. חורש הורשע גם בהתפרצות למקום מגורים, בשימוש מהלכי משפט ובמסירת החזקה בנשק, ועמוס - בשיבוש מהלכי משפט. אביטון הורשע בהתפרצות למקום מגורים. את המדינה ייצגה עו"ד
קרן אלטמן; את חורש ייצגו עוה"ד שרון נהרי ועופר מושביץ; את עמוס ייצג עו"ד יאיר רגב; ואת אביטון - עו"ד אורלי פרייזלר.