מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בודק את תנועות הולכי הרגל לפני ותוך כדי חצייה במעבר חצייה. המחקר מצא כי ניתן לזהות תנועה מוקדמת של הראש והכתף בעשיריות השנייה שלפני החצייה ובעתיד הבנה זו יכולה להשתלב בטכנולוגיות זיהוי הולכי רגל ברכבים חדשים למניעת תאונות דרכים
המחקר משלב בין בדיקת החצייה עצמה ובין ניסוי מבוקר בתוך מעבדה.
"אנו מקרינים למשתתפים בניסוי תרחישים שונים מנקודת מבטו של הולך הרגל, אשר מדמים סביבת חצייה תחת תנאים משתנים. במהלך הניסוי אנחנו עוקבים אחר התנועה שהם מבצעים לפני ותוך כדי החצייה באמצעות מערכת מצלמות לניטור תנועה, אשר מאפשרת לנו לפרק את התנועה שהם מבצעים ל-120 פריימים בשנייה", אומר סמיון קלנטרוב, סטודנט לתואר שני במחלקה להנדסת תעשיה וניהול, שניהל את המחקר תחת הדרכתם של פרופ' טל אורון-גלעד וד"ר רזיאל רימר וביעוץ של ד"ר יובל ביתן, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
על-מנת לבחון את מהימנות שיטת המחקר, בוצעו מספר ניסויים בתנאים שונים של סבלנות ולחץ זמן. התוצאות מראות שבדומה לניסוייים שבוצעו מחוץ למעבדה, הולכי רגל שסבלנותם פקעה או כאלה שנמצאים תחת לחץ של זמן, נוטים לחצות גם כאשר מרווחי הזמן בין המכוניות קצרים יותר. בכך הם לוקחים יותר סיכונים, אולי כדי לפצות על הזמן שהם איבדו. בדיקה נוספת מגלה שעל-מנת למזער את הסיכון, מהירות החצייה של הולכי הרגל גדלה ככל שרמת הסיכון שהם לוקחים גבוהה יותר.
הבנת תנועת החצייה היבט מרכזי נוסף של המחקר הינו אפיון תנועת החצייה של הולך הרגל עוד לפני ביצוע החצייה בפועל. הבנה טובה יותר של תנועה זו יכולה להשתלב בטכנולוגיות השונות לזיהוי הולכי רגל הקיימות כיום ברכבים חדשים. בדרך זו ניתן יהיה להגדיל את אמינות ההתרעה שלהן בפני הכוונה של הולכי רגל לחצות את הכביש לפני המכונית הנוסעת.
תוצאות ראשוניות של המחקר מראות כי ניתן לזהות אצל הולך הרגל תנועה מוקדמת עם הראש והכתף אשר יכולה להצביע על חצייה ב-8 עשיריות השנייה שלפני החצייה. לצורך השוואה, מכונית שנוסעת במהירות של 50 קמ"ש עוברת בזמן הזה כ-11 מטרים.
