יהושע צולר, שהיה יו"ר בית ההשקעות דש איפקס, ירצה שישה חודשי עבודות שירות לאחר שהורשע בקבלת דבר במרמה, פרטים כוזבים בדוחות מיידיים, פרט מטעה בתשקיף ועבירות דיווח. צולר גם נקנס ב-500,000 שקל. יהודה קרן, שהיה דירקטור בחברה, הורשע באותן עבירות ונדון (יום ד', 8.2.17) לתשעה חודשי מאסר על תנאי ולקנס של 140,000 שקל. אתי טנצר, עימה היו לצולר יחסיים אינטימיים, הורשעה בשימוש במידע פנים ונדונה ל-14 חודשי מאסר על תנאי ולקנס של 150,000 שקל.
שופטת בית משפט השלום בתל אביב,
דניאלה שריזלי, אומרת שהקלה בענישה בעיקר בשל חלוף הזמן והתמשכות המשפט. עוד ציינה בעניינו של צולר שהוא אינו עובד מזה שמונה שנים, וכי במידה מסוימת נטל אחריות על מעשיו. על קרן אמרה, כי מאסר בפועל יפגע בצורה חמורה במשפחתו, וכי גם הוא נטל אחריות - אם כי ברגע האחרון. על טנצר אומרת שריזלי, כי אין ספק שלא תחזור על מעשיה וכי למדה את הלקח.
מדובר בשני אירועים נפרדים. המרכזי שבהם התרחש ביולי 2005, כאשר דש איפקס ביקשה את אישור הבורסה לביצוע הקצאה הפרטית. כתנאי לכך היה על החברה, להגיע לפיזור מינימלי של 15% ממניותיה. לאחר שרוב המניות נמכרו לציבור, נותרו 185,000 מניות אותן לא הצליחה החברה למכור. לפיכך, הביאו צולר וקרן לכך שהמניות יימכרו לאנשי קש מטעמם: צולר גייס את טנצר, וקרן - את גיסו, עמנואל דותן.
הפרשה השנייה עסקה במידע פנים שמסר צולר לטנצר במאי 2007. דירקטוריון דש איפקס החליט לבצע הצעת רכש מלאה למניות חברת-הבת, דש ניירות ערך. צולר נפגש עם טנצר מיד לאחר אותה ישיבה, סיפר לה על כך והיא מיהרה לרכוש מניות של שתי החברות. עם ההודעה על הצעת הרכש זינקו המניות בעשרות אחוזים וטנצר הרוויחה 93,000 שקל.
את המדינה ייצגו עוה"ד חנה קורין ויוני לבני; את צולר ייצגו עוה"ד אירית ניב-סבג ו
אלון ביכלר; את טנצר ייצגו עוה"ד
גיורא אדרת ו
יפעת מנור-נהרי; ואת קרן - עוה"ד
משה ישראל ו
אלימלך קורצווייל.
