נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס
דוד רוזן, מבהיר, כי אם יגלה ליקוי מערכתי אגב טיפול בתלונה פרטנית - הוא לא יהסס לומר את דברו גם לגבי הצד המערכתי, למרות שביקורת זו הועברה ליחידה חדשה במשרד המשפטים. רוזן דיבר בראיון לביטאון "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין.
החוק שהקים את הנציבות הותיר בידיה רק את הטיפול בתלונות פרטניות (על פרקליט/תובע ספציפי), ורוזן אינו מסתיר את דעתו: "בחוק החדש, שביטל את כל הביקורת המערכתית, יש כדי להחליש את מוסד הנציבות. אני חושב שלוּ היו חושבים איך לעשות טוב לפרקליטות - לא לנציבות, לפרקליטות - היו צריכים לתקן את החוק ולהחזיר את זה, אבל זה לא יעצור אותי, ואני אומר את זה במלוא הביטחון".
רוזן הוסיף: "כשאגלה ליקוי בבדיקה פרטנית בעל השלכות רוחב, אשתדל להרחיב הפרשנות ולתת המלצותי, גם אם טכנית זה לא מוגדר בדיוק כחלק מתפקידי. כלומר: ברגע שתהיה תלונה פרטנית שתצביע על ליקוי רוחבי, לא אעצור בנקודה הפרטנית, ואומַר את מה שיש לי לומר. מכיוון שאני מאמין כי האנשים בפרקליטות רוצים, בטח לא פחות ממני, בטובת הפרקליטות, בטובת שלטון החוק ובעוצמתו, משיצביעו בפניהם על ליקוי, הם יהיו שותפים מלאים לתיקונו".
"המאבק נגד גרסטל - טעות" עוד אומר רוזן, כי במקרים קיצוניים - לא יהסס לדרוש לפטר פרקליט/תובע: "במקרה קיצוני, שאני לא יכול להעלות על דעתי שיקרה במדינת ישראל, אם פרקליט, חס ושלום, הסתיר את האמת מבית המשפט, הוא לא יוכל להמשיך להיות תובע. במקרה כזה אמליץ שפרקליט המחוז יקרא לו ויסביר לו את הפגמים שנפלו בהתנהגותו. אחרי שאתן לו הזדמנות להשמיע דבריו, וככל שלא אשתכנע אחרת, אבוא ואומר: אדם שמנע את גילוי האמת ואולי גרם לכך שאדם הורשע על לא עוול בכפו, אינו צריך להמשיך להיות תובע".
לדעת רוזן, "האינטרס הראשון של הפרקליטות - כפי שהדעת נותנת - שאם נפלה שגגה ו/או קיים איזשהו עשב שוטה, הם יהיו מעוניינים לשרש אותו ולנכש אותו ולהעיף אותו מביניהם. הם לא מוכנים להשלים עם ליקויים פסולים בתוכם". הוא סבור, כי ארגון הפרקליטים שגה במאבקו נגד הנציבה הקודמת,
הילה גרסטל ("לא יכלו לבחור נציבה טובה ממנה, מוכשרת ממנה, מנוסה ממנה"), שכן הוא גרם לכך שהציבור יחשוב שהנציבות מטפלת רק בפרקליטות - כך שכמעט כל הפניות אליה נוגעות לפרקליטים, ולא לתובעים המשטרתיים וליתר מייצגי המדינה.
רוזן, אשר דן בתיק
הולילנד בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אומר בנוגע לזיכויו של
אהוד אולמרט מקבלת שוחד מ
שמואל דכנר בדמות סיוע לאחיו,
יוסי אולמרט: "נשארתי בדעתי, אבל בהחלט קיבלתי בהרכנת ראש ובכבוד את ההחלטה של בית המשפט העליון. זה בסדר גמור. כך צריך להיות במדינה מתוקנת". לדבריו, "תמיד כשערכאת הערעור התערבה בפסקי דין שיצאו תחת ידי, וברוך השם התערבו לי לא מעט, קיבלתי את זה בכבוד ובברכה, ואני לא מתחסד".
"שחיתות היא מחלה, נגע ממאיר" רוזן אינו חוזר בו מן האמירות הקשות בפסק דין הולילנד: "לא ניתן לייפות ולכבס עבירת שחיתות בביטויים נאים ועדינים שאין בהם כדי לעורר התייחסות כאשר מדובר באיש ציבור מוכר וידוע. עבירת שחיתות הינה עבירה שפגיעתה בחברה אסטרטגית... המושחתים - צמחו ככלל בערוגות השפע של החברה, הרבה פעמים גדלו עם כפית של זהב בפה, ולאחר כל זאת ניצלו את כל הטוב שהושפע עליהם ועשו לביתם. בעיניי - אני לא רוצה להשתמש במילה 'בוגד' [כפי שעשה בפסק הדין - א.ל] - אבל המושחת מועל בכל הערכים שבהם אנחנו מאמינים".
רוזן מוסיף: "המושחת - ואני לא מתייחס למקרה ספציפי - דואג לרפד את אותם אנשים שמשרתים ענייניו האישיים ומטרותיו. איך את רוצה שאני אתייחס אליהם? אני מתייחס אליהם בשאט נפש, ולפי דעתי גם היום צריך להעניש אותם בחומרה רבה. בעיני, אותם צריך להעניש, לא רק את אותם מסכנים החיים בחצר האחורית של החברה הישראלית. בעניינם של אלה הפסיקה עקיבה ומושרשת, מחייבת עונשים ממשיים על אותם פושעים, על אותם סוחרי סמים או גנבים או מלביני הון. אבל אנשים מושחתים - ראוי בעניינם להעלות מדרגה בענישה הנוהגת היום.
"שחיתות היא מחלה, נגע ממאיר. אני לא יודע אם הנגע כבר פרץ ואכל חלקים גדולים בגוף, אבל ברור לי שאנחנו כל הזמן צריכים להיות ערוכים ומוכנים להתמודד עמו ולעצור אותו באיבו. אנשים מושחתים צריכים לעוף לבתי הסוהר ולשהות שם תקופות ארוכות. דווקא את אותם אנשים שזכו לצמוח בסביבה חברתית טובה ומאורגנת, אותם אפשר להרתיע. עליהם לדעת כי אם יסטו מהשורה, יימצאו עצמם במהרה מאחורי החומות, ולשנים רבות. לא זאת אף זאת, הקלון ידבק בהם, ולצער כולם גם במשפחתם".
לבסוף התייחס רוזן לאישומים נגד
רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז מרכז, בפרשת
רונאל פישר: "איום ונורא". הוא נשאל אם הופתע מהפרשה והשיב: "בוודאי. איך אפשר שלא להיות מופתע? על-פי הפרסומים, המעשים המיוחסים לה מעוררים חלחלה. זה גרם נזק לפרקליטות ולאמון הציבור בה שלא יימחה עוד שנים רבות. זו פרשה איומה".
