נציב שירות המדינה לשעבר,
שמואל הולנדר, הגיע לוועדת שקד-לוין והביע דעתו על דרך המינויים הנוכחית. "כל המשרות המדוברות הן היום מינוי לקדנציות", אמר הולנדר. "בין אם מדובר במינוי של ועדות איתור או מינוי של שר, המינוי נכנס לתוך קדנציה, ואז כשמגיע שר חדש הוא לא יכול לעשות שום דבר. משהו כאן לא מתאים".
עוד אמר הולנדר, כי "אם המשרה היא ברמה כה בכירה וחייבים להיות יחסי עבודה תקינים בין ממלא המשרה לשר לא ייתכן שנכפה על שר להמשיך ולהחזיק את נושא המשרה כאשר השניים אינם מגיעים להסכמות ואינם מצליחים לעבוד יחד. יש מקום לקדנציות אבל צריך לבחון".
הולנדר גם אמר כי ועדת איתור היא תהליך מסורבל מאוד גם, ולא בהכרח יעיל יותר. "מנסיון, בכלל לא בטוח שמינויים של ועדות איתור טובים יותר ממינויים של השר. קחו לדוגמה את הדוגמה של היועמ"שים
אהרן ברק, זמיר, שמגר, האם הם היו פחות טובים?". הולנדר הציע לבחון מחדש את כל המשרות.
ועדת שקד-לוין החליטה להצביע בנושא המינויים הפוליטיים בשבוע הבא.
על-פי יוזמת שקד-לוין, במסגרת הניסיון להילחם בחקיקת היתר, תוגבל כמות הצעות החוק שחבר כנסת יהיה רשאי להגיש, כך שכל חבר כנסת יוכל להגיש 5-4 הצעות חוק פרטיות בשנה. תוגבל משמעותית כמות הצעות החוק שעולות לדיון מדי שבוע בוועדת השרים לחקיקה, ששקד יושבת בראשה, ובמקום 40-35 הצעות חוק יידונו עד 15 בלבד.
עוד מוצע להגביל את מספר ההצבעות בכנסת על הצעות חוק שמובאות בקריאה טרומית ל-250 בשנה - זאת במקום כ-750 הצעות חוק שמועלות להצבעה וברובן נדחות.
ערר של שר על החלטות הועדת השרים יוצג בפני הוועדה באמצעות חבר הכנסת היוזם עצמו על בסיס מכסה סיעתית.
