נוכח מצבה הקשה, העיר נצרת עילית דורשת תוכנית פעולה נקודתית של הממשלה, כזו שתכלול תקציבים ישירים לתמיכה ולפיתוח העיר - כך הסכימו (יום ד', 8.2.17) חברי ועדת הכספים מכל הסיעות, בדיון דחוף בעקבות הגירעון הגדול של העיר והאתגרים הקשים שיעמם היא מתמודדת. בדיון השתתפו חברי כנסת כמעט מכל הסיעות וכן שר החקלאות, השר
אורי אריאל, שאמר אף הוא, כי "נצרת עילית זקוקה לסיוע דחוף עם תקצוב נקודתי שלא על-פי הקריטריונים הרגילים".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני הודיע שהוא נרתם מיידית לקידום הסיוע הממשלתי לעיר והביע תרעומת קשה על היעדרות נציגי האוצר מהדיון. מהוועדה יצאה קריאה בתמיכת כל החברי הכנסת, על דבר הצורך בסיוע מיידי לעיר באמצעות תוכניות ייעודיות לה, נוכח האתגרים הייחודיים והיותה חריגה בשיעור החריג של עולים בקרב אוכלוסייתה (כ-40%) ושיעור הנתמכים בשירותי הרווחה (כ-50%).
מי שיזם את הדיון הינו יו"ר השדולה למען נצרת עילית, ח"כ
יואב קיש, שלה עוד שני יושבי ראש, ח"כ משה גפני (
יהדות התורה) וח"כ
איתן כבל.
ראש עיריית נצרת עילית,
רונן פלוט: "נצרת עילית בסכנת קריסה ובגלל זה עזבתי את הכנסת והלכתי לאתגר. הייתי בטוח שתבוא הממשלה ותעזור לי בכל מה שניתן. אין לי טענות לכל משרד שעושה, כל משרד עושה כל מה שיכול. אבל אין תוכנית אחת מערכתית. לפני שנה נתנו לנו 600 אלף שקלים לתכנון 3 מעונות יום והיום בבוקר קיבלתי טלפון שלא יהיה השנה ולא יודעים מתי, זרקו 600 אלף שקלים סתם כך. ממשלת ישראל מאוד עסוקה בדברים אחרים חשובים אמנם, כמו עמונה. נצרת עילית לא פחות חשובה מעמונה. בסוף היישוב יקרוס. אני מזהיר את ממשלת ישראל, אם תהיה קריסה בנצרת עילית, זה יתפשט על כל הגליל".
ח"כ
איתן ברושי (
המחנה הציוני): "הבעיה העיקרית היא תעסוקה. אין תעסוקה בצפון, אין יכולת להתפרנס בכבוד, ברמת הכנסה גבוהה, עם יכולת לשלם מיסים. עניינה של נצרת עילית הוא העניין של האזור כולו, היא בירת האזור, שם מוסדות השלטון, בתי משפט וכד'. הממשלה לא טיפלה בכל האזור ולכן גם לא בנצרת עילית. והפוך, אם תטפל בנצרת עילית כל האזור יפרח. עתה יש בעיר ראש עיר חדש ונצרת עילית כבר נראית אחרת, יש קברניט חדש, השאלה אם נביא את הרוח הנדרשת. המפרשים נמתחו והספינה שטה, השאלה אם נביא רוח, אם יש ממשלה בישראל. נדרש טיפול נקודתי שיסייע בסוף לכל האזור. כסף ישיר לסיוע לנצרת עילית ולגליל".
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל: "נצרת עילית היא האתגר הגדול ביותר בצפון. כעת על הפרק העברת מתקן מש"א (מרכז שיקום ואחזקה של צה"ל (א"ק)) לאזור צומת גולני. יש החלטה סופית בעניין של שר הביטחון להעביר לשם וזה דבר ענק. מדובר בכ-3,000 מקומות עבודה במעגל הישיר למשרתי צה"ל וסביבם עוד כ-4,000 עובדים בענפי ההסעדה, ההסעות וכד'. חלק מהאנשים הללו יעברו להתגורר באזור. צריך לקדם את זה, זה מגה פרויקט עם השלכות חיוביות על האזור ובכלל זה נצרת עילית. מעבר לכך, 81 חברי כנסת חתמו על מסמך תמיכה בעיר; הצעת מחליטים לממשלה ואני יכול להיות השר שיביא את זה לממשלה ולזרז את זה. בצפון נצרת עילית זו העיר ונדרש לגביה טיפול נקודתי, לתת לה דחיפה ישירה".
מנהל תחום תקצוב רשויות במשרד הפנים, דוד בן שושן, אמר ש"המשרד הקצה 53 מיליון שקלים הלוואה לנצרת עילית, מתוכם 38 מיליון שקלים לכיסוי גירעונות עבר ו-15 מיליון שקלים להסדרת כוח האדם בעירייה, דבר שכבר התחיל. ההלוואה היא ל-15 שנה. עם זאת, עדיין נדרשים עוד תקציבי פיתוח".
נציגי משרדי הממשלה האחרים, רווחה, שיכון, תחבורה, חינוך, עלייה וקליטה וכלכלה, הציגו כל אחד בתחומו תוכניות שונות, אך יו"ר הוועדה גפני, יחד עם חברי הכנסת הביעו מורת רוח, מכך שאין תוכנית מערכתית כוללת וכי מדובר בתוכניות קטנות שאין בהן כדי לשנות את המציאות הקשה בעיר.
גפני הודיע בסיכום, שהוא הולך כעת על שני מהלכים מקבילים בשלב ראשון: "אני אזמן לפגישה אצלי בימים הקרובים את מנכ"לי המשרדים אוצר, ביטחון ופנים, יחד עם ראש העיר, על-מנת לראות כיצד לזרז את היישום והביצוע של ההחלטה להעביר את מש"א לאזור בהקדם האפשרי. במקביל, אני אפנה ישירות לראש הממשלה ואדרוש ממנו טיפול נקודתי בנצרת עילית. מדובר כאן בהחלטה מדינית. לא משהו שיועצים משפטיים צריכים לשקול. נצרת עילית היא עניין אסטרטגי. יישוב בלב הגליל, שכולנו מעוניינים שייתפתח. העיר ישנה, מבנים ישנים, הגירעון גדול והעולים מהווים כמעט מחצית מהאוכלוסייה. אני מצר על-כך שלא היה כאן נציג משרד האוצר ומודיע בזאת, שכשיהיו פניות של האוצר אליי, אני אהיה מאוד עסוק ולא אהיה כאן".
