בג"ץ דחה (יום ה', 9.2.17) עתירה נגד מינויו של
מוטי אלמוז לראש אכ"א - תוך שהוא נוקט בדרך הפוכה מזו שבה הלך בעתירה נגד מינויו של הרב איל קרים לרב הצבאי הראשי.
התנועה למדינה יהודית ביקשה למנוע את המינוי, תוך שהיא יוצאת נגד חלק מהתבטאויותיו של אלמוז בשנים האחרונות בתפקידו כדובר צה"ל. היא התייחסה בעיקר להודעתו בנוגע לפרשת
אלאור אזריה ולתגובתו על התבטאות רבנים נגד שילוב נשים בתפקידי לחימה. לטענתה, התבטאויות אלו מצביעות על "דפוס שתכליתו להתנכר ולפגוע בחלקים ניכרים מהחברה הישראלית".
News1 מזכיר, כי בעניינו של הרב קרים נשלפו דברים שכתב לפני 14 שנים, כאשר לא היה במדים, ומהם השתמע - כך נטען - כי הוא מתיר לאנוס נשים בזמן מלחמה. זאת, למרות שמדובר היה בהבעת עמדה הלכתית תיאורטית במענה לשאלה על הלכת "אשת יפת תואר" עוד נטען כלפיו, כי לפני שנים התבטא גם נגד זכויותיהם של הומוסקסואלים. הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, עמד על מינויו של הרב קרים לאחר שקיבל ממנו הבהרות - אך בג"ץ התערב.
בעניינו של הרב קרים הוציא בג"ץ (
מרים נאור,
סלים ג'ובראן ו
ניל הנדל) צו ביניים, שמנע את כניסתו לתפקידו, והוא נדרש להגיש תצהיר בו יבהיר את דבריו. הרב קרים הבהיר, שלא דיבר על אונס כהלכה למעשה וכי אין ספק שהדבר אסור לחלוטין. עוד אמר כי למרות שאינו יכול להסכים עם הומוסקסואליות, הרי שגישתו היא לקבל כל אדם באהבה. רק לאחר מסירת תצהיר זה, הוסר הצו והתאפשר לו להיכנס לתפקידו באיחור.
לעומת זאת, בעניינו של אלמוז החליט בג"ץ לדחות על הסף את העתירה, בנימוק של העדר עילה להתערבותו. השופט
מני מזוז אומר כי "החלטות על מינויים בצה"ל מסורות לסמכותו ולשיקול דעתו של הרמטכ"ל" וכי "חזקה על הרמטכ"ל כי שיקוליו הינם שיקולים ענייניים ומקצועיים".
מזוז - בהסכמת השופטים
עוזי פוגלמן ו
צבי זילברטל - מגבה לחלוטין את החלטתו של איזנקוט במקרה זה: "ההודעות וההתבטאויות שצוינו בפניית העותרת ובעתירתה אינם מצביעים על פגם בהתנהלותו של אלוף אלמוז במסגרת תפקידו כדובר צה"ל, וזאת בפרט כאשר עולה מתגובת המשיבים כי באלה ביטא אלוף אלמוז את עמדתם של הגורמים הפיקודיים בצה"ל; זאת גם אם אקבל את טענת העותרת כי יש בהתבטאויות אלה כדי לצרום לאוזניהם של חלקים מהציבור הישראלי (ואיני קובע כי כך הם פני הדברים)".
את התנועה למדינה יהודית ייצג עו"ד
זיו מאור, ואת המדינה - עוה"ד מיכל צוק-שפיר ואסנת הראל-וינשטיין.
