אזרחי שווייץ יכריעו מחר (יום ב', 12.2.17) במשאל עם האם לאמץ רפורמה מקיפה בחוקי המס המקומיים, אשר תשפיע בצורה משמעותית על מיסוי של חברות זרות.
משאלי עם מתקיימים בשווייץ בתדירות גבוהה, משום שהחוקה מאפשרת לא רק לממשלה אלא גם לכמה רבבות תושבים לדרוש לקיים, והשנה למשל יתקיימו שלושה כאלו. לכן, כישלון של הממשלה במשאל עם אינו מוביל לזעזועים פוליטיים - בניגוד למה שאירע אשתקד בבריטניה ובאיטליה. את המשאל הנוכחי יזמו מתנגדי הרפורמה, הטוענים שהיא תוביל לירידה של 2.7 מיליארד פרנק לשנה בהכנסות ממיסים.
מערכת המס השווייצרית מעניקה הטבות לחברות זרות, והממשלה אומרת שגם לאחר אותן הטבות - הן משלמות לה 5 מיליארד פרנק בשנה. אולם הטבות אלו אינן עולות בקנה אחד עם המגמה הבינלאומית הנוכחית של סגירת מקלטי מס, במטרה לחייב את הנישומים לשלם את מלוא המס במדינות אזרחותם. לכן, מציעה הממשלה רפורמה שתבטל את ההטבות לחברות זרות, תוריד את שיעורי המס לכל החברות הפועלות בשווייץ ותעניק הטבות על השקעות במחקר ופיתוח. התוצאה תהיה יותר מס לחברות הזרות ופחות מס לחברות המקומיות.
הקנטונים המרכיבים את שווייץ ימשיכו להחליט על שיעור המס שיגבה כל אחד מהם, אך תבוטל האפשרות לתת הקלות ספציפיות לחברות ספציפיות. כך למשל, קנטון ואוד (בו תמכו 87% מהתושבים ברפורמה במשאל המקומי) הודיע שאם הרפורמה תאושר, הוא יוריד את שיעור המס הכולל מ-22% ל-13.79%, בעוד קנטון ז'נבה מתכנן מס של 13.49% - כאמור, לחברות בלבד.
כדי לפצות את הקנטונים על הירידה בהכנסותיהם ממיסוי החברות, מתכוונת הממשלה הפדרלית להעביר אליהם 1.1 מיליארד פרנק נוספים מן המיסים שהיא גובה. הרפורמה גם כוללת שינויים במנגנון המחלק את הכנסות המדינה בין הקנטונים לפי מצבם הכלכלי. על-פי ההערכות בברן, העלאת המיסים לא תביא לעזיבתן של חברות זרות, משום שהם עדיין יהיו נמוכים משמעותית מאשר במדינות אחרות.
בהשוואה מול מקלטי מס אחרים, שווייץ נהנית ממיקומה בלב אירופה - בין שתי המעצמות החזקות ביבשת, צרפת וגרמניה - בעוד מקלטים אחרים מצויים במרחק של אלפי ק"מ ממרכזי העסקים הבינלאומיים. מאידך-גיסא, הבנקאות השווייצרית ספגה מכה קשה לאחר שהממשלה נאלצה להצטרף להסכמים בינלאומיים המחייבים לחשוף את שמותיהם של אזרחים זרים להם יש חשבונות בבנקים המקומיים - כמו למשל רשימת לקוחות UBS שנמסרה לרשות המיסים הישראלית והובילה לשורה של מעצרים.
