|
תאריך:
|
12/02/2017
|
|
|
עודכן:
|
12/02/2017
|
אין הסכמות על המינויים לעליון |
|
1 |
|
|
|
|
2 |
|
|
היתה העוזרת הפרמנטלית של יוס שריד, היתה חברת מר"צ ובתו של איש בתקשורת משה רונן ז"ל, שבחירתה אז, להיות שופטת בא עקב לחץ מסיבי שמואלני.
נבחרה בגיל 24, תקדים לא מובן. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
משה מרמת גן |
|
|
3 |
|
|
למי חבים השופטים
כיצד מתמנים שופטים בעולם? בארצות הברית הנשיא בוחר את המועמדים ומציג אותם לאישור הסנט שכמו הנשיא נבחר באופן דמוקרטי ועל כן מייצג את הציבור. בסנט מתקיים שימוע ציבורי פתוח בו הסנטורים חוקרים את המועמדים לגבי כל נושא ראוי בעיניהם. בעקבות אותו שימוע הסנטורים מקיימים דיון גם הוא פתוח ובסיום הצבעה. הצבעה זו היא לצורך הבטחת קיום תפישה חוקתית ולא חתירה תחתיה היות ועל השופטים לקדם את ערכי האומה. רוב הדמוקרטיות בעולם אימצו שיטה בה על בית המשפט להיות קשוב לערכי האומה וזה יקרה אך ורק אם נציגי ציבור הם שיבחרו את השופטים.
במדינות אחרות בתי המחוקקים בוחרים את השופטים. כך בגרמניה שני בתי המחוקקים בוחרים, בשויץ. במדינות אחרות הרשות המבצעת בוחרת את השופטים: בשבדיה נורבגיה באוסטרליה קנדה בלגיה. ביפן הממשלה בוחרת את שופטי בית המשפט העליון והציבור מאשר או פוסל בבחירות הכלליות שלאחר המנוי. ישנו גם שילוב בין הרשות המחוקקת למבצעת: צרפת הסמכות מתחלקת בין הנשיא לשני בתי המחוקקים. באוסטריה ישנה גם כן חלוקה בין הממשלה לבית המחוקקים. כך גם בשאר דמוקרטיות ותיקות וגם חדשות ברחבי העולם, לנבחרי הציבור הסמכות למנות שופטים בכולן פועל העקרון שעל השופטים לעבור מבחן דמוקרטי. כל זאת כדי להבטיח שהמינויים משקפים את ערכי האומה.
ומה בישראל? לפי לחוק יסוד השפיטה שופטים של כל הערכאות מתמנים על ידי הועדה לבחירת שופטים. את הועדה מרכיבים: שלושה נציגי בית המשפט העליון - את הגוש מרכיבים לא רק שלושת השופטים אלא גם עוד שני נציגי לשכת עורכי הדין. נשיא בית המשפט העליון רק הוא מביא מועמדים. נשיא בית המשפט העליון וכמוהו גם שני שופטי בית משפט העליון נוספים מצביעים כאחד. ומי אמר שעורכי הדין מיצגים את הציבור? במקרים רבים הם אינם מיצגים את מרשיהם אלא מוכרים אותם לרצון בית המשפט. לכן כמו השופטים גם שני נציגי לשכת עורכי הדין. אלו עושים כמצוות השופטים פן יבולע להם. ביחד חמישה מתוך תשעת החברים בועדה. גם שר המשפטים שהוא בדרך כלל משפטן ויש לו עניין לאחר שירתו לשמור על יחסים טובים, בדרך כלל מצביע לרצון נשיא בית המשפט העליון גם עליו "להתנהג יפה", שמא ימצא כתב אישום נגדו. כך שבדרך כלל מצביעים כגוש אחד ששה מתוך תשעת החברים בוועדה ובכך הם מפעילים קרטל, הלכה למעשה. לנשיא בית המשפט העליון ביחד איתו עצמו מובטחים חמישה נציגים. זה כמובן סותר את מה שבייניש בהתחסדות אמרה מה רוצים? הרי יש בועדה יותר פוליטיקאים מאשר שופטים... באותה מידה שהיא דיברה נגד בחירה מטעם מדינאים כדי שלא דעות פוליטיות תקבענה אך היא עצמה בחרה ואישרה מועמדים לפי התאמה פוליטית וכך להתאים לפסיקות הרצויות לה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
4 |
|
|
לעומת זאת הכנסת מורכבת ממפלגות רבות בעלות גוון מדיני שונה וחבריה אינם מצביעים כגוש אחד. המדינאים בועדה מייגים רצונות מתנגשים חבר כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. כך ישנם חמישה מובטחים המצביעים כרצון נשיא בית המשפט העליון. כמותם גם שר המשפטים. הדיונים בועדה הם חסויים אין הציבור יודע כלל מיהם המועמדים, ואין הוא יודע כלל על שום מה נדחו לזה יש הצדקה. גם לגבי השופטים הנבחרים לא נמסר מאילו שיקולים החליטו לבחור בהם. אין שום הצדקה שלא לפרסם על שום מה נבחרו. לו היה הסדר כזה בגוף ציבורי מגיע לפני השופטים הנכבדים בשבתם בדין, ניתן לנחש כי היה נפסל על-ידם"... שום גוף ציבורי אינו בוחר את עצמו שכן הוא אמור לשרת את הציבור ולא את עצמו כפי שהשופטת מרים נאור אמרה שהם אינם חיבים כלום לאף אחד. אכן זה משקף את כל ההתנהגות.
תוצאות בחירות הועדה – מיהם הנבחרים, רוב הנבחרים הם מהתביעה. למשרת שופט בית משפט העליון נבחר לפעמיחם אדם משפטן מהאקדמיה. מעולם לא נבחר למשרת שופט מי מהסנגוריה הציבורית. לעיתים נדירות נבחר עורך דין מהשוק הפרטי. גם רבים מהנבחרים הם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות – ממחלקת הבג"צים. כלומר פרקליטים האמורים להגן על עמדת הממשלה. בפועל פרקליטים אלו כלל אינם מיצגים את הממשלה לפי עמדתה ותכופות אף בנגוד לעמדתה. אופן יצוג הממשלה הוא לפי רצון הבג"צ כלומר לפי רצון שופטי בית המשפט העליון. והיה ואלו עושים כך לשביעות רצונו של בית המשפט, הם מתוגמלים בהבחרם לשופטים. השופטים בישראל אף טוענים להיות שיטה זו מסורת מפוארת.
בקום המדינה שר המשפטים הראשון פנחס רוזן הציע מועמדים ואלו אושרו על ידי הממשלה ועל ידי הכנסת. כנשיא בית המשפט העליון הציע את לא אחר מאשר את זמורה שותפו לשעבר במשרד עורכי הדין. שני אלו חיברו רשימה של מועמדים לעליון. מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1968-1963, משה בן-זאב כתב ש"לא יתכן מינוי של אדם לכהונת שופט, ובודאי שלא לכהונת שופט בביהמ"ש העליון, אם המינוי נוגד עמדה מאוחדת של שלושת שופטי ביהמ"ש העליון המשתתפים בועדה, קיוויתי שזהו הנוהג הבלתי-כתוב, אך אם אין הדבר כך, יש לדעתי לעגנו בחוק".
שופטי בית המשפט העליון ביחד עם שר המשפטים פנחס רוזן פעלו להסרת הפיקוח של נבחרי הציבור על הרשות השופטת. בשנת 1951 הגיש השר רוזן הצעת חוק לבידוד הרשות השופטת מרשויות השלטון האחרות בשם "נחלת כל העמים הנאורים" כדי שכל שופט יהיה בלתי תלוי. בשנת 1953 נחקק חוק השופטים אשר שלל מהכנסת לאשר מינוי שופטים. בשנת 1978 השופט שמגר דרש להרחיב את מספר השופטים בועדה לחיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט. בשנת 1996 הזהיר ברק מפני "פוליטיזציה" של בית המשפט. הוא התכון לאפשר לו להנהיג את הפוליטיזציה לפי השקפתו. עשרים שנה מאוחר יותר טען שלא ניתן לקבל מי שאיננו בן משפחה בסגנון דומה למשפחת המאפיה. כך בשיראל שופטים מתמנים ואף הדרך היחידה להרחיק מי מהם הוא על ידי הועדה הנשלטת בידי שופטים מכהנים. הדיונים הם חשאיים ולעם אין כל השפעה. הטענה הינה למנוע השפעה פוליטית כלומר אחרת מזו המקובלת בין השופטים. נחקק גם חוק החסינות המכליל ביותר לשופטים גם ההסכם על הזכאות לגימלאות מרגע ששופט מתחיל לכהן ללא קשר לכמה זמן כיהן, מונע את כדאיות הרחקתו. כך הפכו שופטים לבעלי מגננה בלתי חדירה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
5 |
|
|
בעוד שלציבור אין כל פיקוח על הממסד המשפטי, לממסד המשפטי פיקוח על נבחרי הציבור ועל נושאים מדיניים מובהקים. זה נעשה ביותר ויותר עזות מצח. בארה"ב שופטים מתמנים על ידי מדינאים ואינם עוסקים במדיניות. אצלנו זה הפוך שופטים מתמנים על ידי עצמם ומתערבים במדיניות. בארה"ב יש חוקה ובית המשפט העליון הוסכם שישמש בית משפט לחוקה והוסכם בחוק שסמכותו לפסול חוקים, אך עושה זאת פעם בעשורים. אצלנו אין חוקה ומעולם לא הוסכם בחוק שבית המשפט העליון ישמש כבית משפט לחוקה ולא הוסמך בחוק לפסול חוקים, אך כל הזמן פוסל חוקים. חוקה צריכה להתקבל על ידי רוב של לפחות שני שליש וחוקי יסוד שהתקבלו על ידי מיעוט קטן של חברי כנסת ודאי שאינם חוקה. בדמוקרטיה כיון שברק כל כך חרד לדמוקרטיה, לאזרח מותר לעשות כל מה שאינו אסור בחוק ואילו לרשויות להפך - אסור לרשות לעשות דבר שאינו מתפקידה המפורש בחוק!! שאילו כן רשות זו פועלת באופן רודני וודאי שלא דמוקרטי.
בישראל לא נעשה כל מאמץ להבטיח מצד השופטים אחריות ציבורית. רוב חברי הועדה לבחירת שופטים אינם נבחרים על ידי הציבור או נציגיו ולכן אינם אחראים כלפיו. הועדה לבחירת שופטים כלל אינה מייצגת את מאויי הציבור. הרשות השופטת אמורה להיות הצנועה והחלשה ביותר כיון שאינה נבחרת על ידי הציבור לא ישירות ובארץ אף לא בעקיפין על ידי נציגים. עליה להיות מרוסנת ביותר ולא לעסוק כלל בנושאים מדיניים וביטחוניים. במדינות מתוקנות אין לשופטים דריסת רגל באופן בחירתם וגם הרחקתם וכך צריך להיות! בישראל לא רק שיש לקבוצת המשפטנים המונהגת בידי נשיאי בית המשפט העליון רוב, אלא לשיטתם אסור לשנות בזאת דבר גם אם לא היה כך מתמיד למשל שאת זכות הוטו שלהם בגלל הרוב המיוחס של שבעה מתוך תשעה הנדרש להסכמה. הצעת החוק שהועלתה לשינוי הרוב גרמה לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור להגיב בחריפות יתרה, בשגרה מכתב נזעם לשרת המשפטים. במכתב זה היא כינתה את הצעת החוק "הצבת אקדח על השולחן". עוד טענה שכך השופטים לא יוכלו להמשיך בהתיעצויות כדי להגיע להסכמה. כל זה מראה שאין להציב כלל שופטים בבחירת שופטוים אחרים.
עוד במאה ה־19 נשיא ארה"ב אברהם לינקולן הזהיר כי אם במקום שמדינאים יקבעו מדיניות, יאפשרו זאת לבית המשפט העליון, העם יאבד את יכולתו להיות שליט בארצו לטובת קומץ קטן של שופטים. בארה"ב ישנו איזון מה במשפט בין בעלי ההשקפות השונות, כיון שנציגי העם בוחרים בשופטים. אמנם ההכרעות הערכיות הן ברוב של קול אחד, לעומת זאת בישראל התגשם כל הרוע שבאזהרת לינקולן. כאן מתקיימת עריצות המיעוט, ורוב הציבור אינו יכול לקבל החלטות על גורלו בהתאם לסולם ערכיו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שפרירית |
|
|
6 |
|
|
|
|
7 |
|
|
שופטי העליון שוברים את הכלים ומדברים בשפת השוק על מנת להעביר את מינויו של השופט רון סוקול מחיפה לעליון!
רון סוקול נשוי לבתו-דלית של המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר תיאודר אור.
רון סוקול פעל נגד עם ישראל במניעת תביעה על סך מיליארד שקלים נגד 28 חברות במשק שפעלו כארגון פשיעה פעלו לביצוע הפתרון הסופי ושדדו את אזרחי המדינה!
חובה לקרוא את העירור על החלטתו ההזויה של השופט רון סוקול, האם זה שופט שמשרת את העם או את ההון-אתם תשפטו!
.חקירתו של מנהל המערערות איננה רק דפי חקירה מאלפים אלא דף בזיונו של אב, ודף בזיונו של עם. עם אשר שופט שאמור לשבת בקרבו בו איננו מתאמץ לשמור על האינטרסים הבסיסיים שלו לאכול פסטרמה במחיר הוגן ובמבה שלא במחיר מופקע, נמנע מזימון לחקירה של מומחה ומפרש את קביעות המומחה ואת דברי מנהל המערערות כרצונו, תוך הדבקת איספלנית על פיו של המומחה והשארת תהיות בלתי פתורות המייצרות פרכות וסרכות וירטואליות בעדותו של המומחה.
וכי מה ציפה השופט כאשר ציווה על מנהל המערערות לפתוח את ארנקו הריק ולטלטלו לפני באי כוח של 19 נתבעים וצדדים בתוספת עוזריהם ונושאי כליהם ? האם ציפה הוא כי 25,000,000 ₪ הדרושים לתשלום אגרה יפלו ויתגלגלו על רצפת אולם הדיונים מתוך הארנק ?
שתי חברות פיקנטי המערערות מחכות כי ייעשה צדק.
. 1,000 משפחות של עובדי פיקנטי שנזרקו לביתם מחכות כי ייעשה הצדק עם פושעי הקרטל.
מאות אלפי עניים, שתאגידי ענק (שמקבלים מענקים של מיליונים מהמדינה על חשבון משלם המסים) חומדים את פרוטותיהם האחרונות, מחכים כי ייעשה צדק.
הרגש מתקומם, הלב מלא חימה ועלבון, אבל זו המציאות, זו ההחלטה של השופט המלומד, אלו עיקרי תוכנה, זו מוסריותה, וישפוט הקורא.
הדברים הנכתבים כאן נשמעים אולי כחמורים, אבל לא חמורים הם הדברים הכתובים. חמורים ביותר הם המעשים שאותם מתארים תיאורים מאופקים אלה. http:
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מייק |
|
|
איתמר לוין
הדירוג מבוסס על פסקי הדין של ביהמ"ש העליון בערעורים על הכרעותיהם של 20 השופטים המחוזיים המועמדים להצטרף אליו מובילים נוספים בדירוג המשקף את טיב הפסיקה: גרוסקופף, בן-אור, קרא, כבוב, סובל, ורדי עוד במקומות האחרונים: סוקול, שפירא, רונן, פינקלשטיין
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
השופט מבאר שבע הוא המועמד היחיד לכהונה בארצי בישיבת הוועדה לבחירת שופטים בחודש הבא תבחר גם שופטים לבתי המשפט המחוזיים בירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע ומרכז
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
לא התערב בהרכב הנוכחי של הוועדה, בו עבר רוברט אילטוב מהאופוזיציה לקואליציה - אך קורא לעגן בחוק או בתקנון הכנסת את הנציגות לאופוזיציה
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
הנהלת בתי המשפט תגיב רק בסמוך לבחירת השופטים לעליון על הבקשה לחשוף את דיוניהן של עדנה ארבל ואורית אפעל-גבאי, הממליצות האם לקדם שופטים
|
|
|
|
|
|
חיים שטנגר
נראה בכל הכבוד הראוי ששרת המשפטים, איילת שקד, "אינה סופרת ממילימטר" נשיאת בית המשפט העליון, השופטת, מרים נאור. דומה, כי תהא זו הפעם הראשונה, בהיסטוריה של מינוי מועמדים לתפקידי שפיטה לבית המשפט העליון, בה לא יתחשבו בדעת נשיאת בית המשפט העליון
|
|
|