אחרי חודשים של דיונים ומו"מ, הגיעה (יום ד', 14.2.17) ועדת הכספים לישורת האחרונה בעניין שינוי מבנה הבורסה בתל אביב. מדובר ברפורמה חשובה שנעשתה זה מכבר במהלך השנים האחרונות, ברוב הבורסות בעולם ומטרתה; להגדיל משמעותית את היקפי המסחר בבורסה, את התחרות בין נותני שירותי מסחר והפיכת הבורסה לתאגיד למטרות רווח. בכירי המשק ושוק ההון תולים תקוות רבות ברפורמה ורואים בה זריקת עידוד למסחר המדשדש בבורסת תל אביב בשנים האחרונות.
עיקריי הרפורמה; שינוי מבנה הבעלות על הבורסה, תוך הפרדה בין הבעלות עליה לבין החברות בה. בעוד שעד היום רק בעלי המניות בבורסה, בעיקר הבנקים ומעט חברות, יכלו לסחור בה ולספק שירותי מסחר, מעתה והלאה הבורסה תפעל כתאגיד למטרות רווח ויותר חברות יוכלו להיכנס אליה ולסחור בה. הדבר עשוי להגביר את התחרות ואת היקפי המסחר. השינוי יוביל לכך שבתוך מספר שנים, השליטה בבורסה תהיה בידי הציבור והבורסה תתנהל ככל חברה ציבורית. עוד יוביל השינוי להפחתה משמעותית של עמלות המסחר לציבור בעשרות מיליוני שקלים מדי שנה. הרפורמה מקודמת במסגרת הצעת חוק שוועדת הכספים צפויה לאשר לקריאה שנייה ושלישית ביום שני בשבוע הבא.
במהלך הדיונים נדונו מבנה הבעלות והאחזקות בבורסה ובין השאר צויין, כי מספר החברים בבורסת תל אביב עד היום הוא מהנמוכים בעולם, 22 והבנקים מחזיקים בה כ-71% מהמניות ועתה בעקבות הרפורמה שיעור הבעלות שלהם צפוי לרדת לכ-36%. עוד עלה בדיונים, כי למדינה יש מעמד רגולטורי כלפי הבורסה אך היא איננה בעלת מניות בה. בעקבות אישור החוק, סמכויות הפיקוח של המדינה על הבורסה רק יגדלו והפיקוח יהפוך הדוק יותר.
בעניין ימי המסחר בבורסה, במהלך הדיונים על הצעת החוק עלתה סוגיית המסחר בימי שישי ולבסוף הוחלט שהנושא יטופל וייקבע באמצעות תקנון הבורסה, במסגרת תקנות שיובאו לאישור ועדת הכספים ולא בחקיקה הראשית. נמחק מהצעת החוק הסעיף שקבע, כי שר האוצר רשאי לשנות בצו את ימי המסחר, וכאמור הנושא ייקבע בתקנון הבורסה. עוד סוכם, שהבנקים והחברות המספקות שירותי מסחר יחויבו להציג בפני הלקוחות את גובה העמלות שהם גובים גם ביחס לשאר החברות הפעילות בבורסה.
נוכח השינוי המשמעותי במבנה הבעלות והבורסה והשינוי מרחיק הלכת בפעילות המסחר זה, החוק קובע שרשות ניירות ערך תמנה משקיף מטעמה לדירקטוריון הבורסה למשך שלוש שנים. לדרישת הוועדה, הוחלט שהרשות, אם תראה צורך בכך, תוכל למנותו גם לאחר שלוש שנות המעבר והוא יוכל להשתתף הן בישיבות הדירקטוריון והן בישיבות האסיפה הכללית.
מי שהובילה את השינוי הזה בנוסח החוק, הייתה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (
ישראל ביתנו), שדרשה בתחילה שהמשקיף מטעם הרשות יהיה קבוע ואליה הצטרפו חברי סיעת
המחנה הציוני בוועדת הכספים, בראשות ח"כ
מנואל טרכטנברג. נוכח התנגדות האוצר לקביעת משקיף קבוע וגם נוכח אמירתו של יו"ר הרשות, כי אין צורך במשקיף קבוע ואין במינוי משקיף כדי לשנות מסמכויות ורמת הפיקוח של הרשות. האוזר ציין, ש"אחת ממטרות הרפורמה היא לאפשר ולקדם שיתופי פעולה של הבורסה בתל אביב עם בורסות אחרות מהעולם ומינוי קבוע של משקיף מטעם המדינה, עשוי לפגוע בשת"פ זה.
אין בעיה של היעדר סמכויות ופיקוח, רק רוצים לאפשר לבורסה להתנהל ביעילות עם מקסימום שיתופי פעולה שיאפשרו לה לשגשג". לבסוף, הציע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, הצעת פשרה שהתקבלה ע"י האוצר ויו"ר הרשות ולפיה, המשקיף אכן ימונה לשלוש שנים ולאחריהן, בכל פעם שרשות ניירות ערך תראה לנכון בעקבות בירורים או צורך בקיום בירורים שונים, תוכל למנות משקיף הן לדירקטוריון והן לאסיפה הכללית.
ההתקדמות העיקרית לקראת אישור הרפורמה הושגה לפני כשבועיים, לאחר שבתיווכו של יו"ר רועדת הכספים, ח"כ גפני, הושג הסכם בין הנהלת הבורסה והאוצר לבין העובדים וההסתדרות. גפני וחברי ועדה נוספים, הדגישו לאורך כל הדיונים על הצעת החוק, כי "ועדת הכספים לא מאשרת רפורמות בכלל ורפורמות מבניות בפרט, שיש בהן נגיעה לנושא זכויות ותנאי העובדים, ללא הסדרה של הנושא והבטחת זכויותיהם לאחר ביצוע הרפורמה".
טרם סגירת הדיון היום ולאחר שהודיע שביום שני הבא בבוקר, הוועדה תתכנס על-מנת להצביע על החוק לצורך אישורו, שב גפני על דרישתו "להפחית ואף לשקול לבטל את מס הייסף על הרווחים בבורסה בהוראת שעה על-מנת לעודד את המסחר. הבורסה במצב נוראי והמדינה צריכה לנקוט פעולות על-מנת שאנשים לא ייסחרו בבורסה בניו-יורק אלא בתל אביב. יש להוריד את מס הייסף בהוראת שעה. אני מגיש את זה כהסתייגות לחוק וממתין לתשובת שר האוצר ומנכ"ל האוצר בעניין עד יום שני".
גפני סיכם את הדיון ואמר כי "שינוי מבנה הבורסה והחוק הזה על כל חלקיו הם רפורמה חשובה מאוד עבור שוק ההון הישראלי ויש בה סיכויים רבים להגברת היקפי המסחר, ליצירת תחרות אמיתית ולחיזוק שוק ההון לטובת כלל הציבור והמשקיעים".
