איילת אזולאי, שהייתה ראש לשכתו של השר המנוח
בנימין בן-אליעזר, נדונה ל-200 שעות עבודה לתועלת הציבור – קבע (יום ג', 21.2.17) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
בני שגיא. אזולאי הודתה והורשעה בהפרת אמונים, ושגיא דחה את בקשתה להסתפק בענישה ללא הרשעה. היא גם נקנסה ב-5,000 שקל ונדונה לשישה חודשי מאסר על תנאי.
שגיא דחה את טענת ההגנה, לפיה מדובר במעשים המצויים על גבול הפלילי. "מעשיה של הנאשמת פגעו בפגיעה לא מבוטלת בשירות הציבורי, וכגודל המעמד – כך גודל הפגיעה". עם זאת, בפועל מעשיה של אזולאי לא הביאו לקידום האינטרסים שביקש בן-אליעזר לקדם, ולכן הפגיעה בערכים המוגנים אינה גבוהה במיוחד. עוד הביא שגיא בחשבון את העובדה שאזולאי פעלה בשליחותם של אחרים ולא היה לה אינטרס כספי משלה.
עוד קבע שגיא, כי הרף התחתון של הענישה הראויה מתחיל ממאסר על תנאי ולא מעבודות שירות כפי שטענה המדינה. הוא גם השווה את עניינה של אזולאי לזה של
ג'קי בן-זקן, שהודה בפרשת פואד ונדון לארבעה חודשי מאסר בחופף לעונשו בתיק ניירות הערך בו הורשע. בדחותו את בקשתה של אזולאי להימנע מהרשעתה, אומר שגיא כי היענות לה תביא לפגיעה קשה בחומרת עבירת הפרת האמונים. הוא גם ציין, כי ברור שהרשעתה לא תפגע בהעסקתה כיום ובאפשרות שתועסק בעתיד בשירות הציבור.
בהתייחסו לעונש בתוך מתחם הענישה (בין מאסר על תנאי לשבעה חודשי מאסר), אומר שגיא כי הודאתה של אזולאי והעבר הנקי שלה מחייבים לגזור את עונשה בסמוף לרף התחתון. אזולאי עוברת משבר אישי ומקצועי קשה, המטלטל את עולמה הרגשי. היא עבדה עשרות שנים בשירות הציבורי ויש לה זכויות רבות, כפי שעלה מעדויות האופי לטובתה.
בכתב האישום בפרשה נאמר כי אזולאי עבדה במחיצתו של פואד מאז 1992 כמזכירה, עוזרת, מנהלת לשכה ויועצת פרלמנטרית. היא הייתה "יד ימינו ובת בריתו, קידמה את האינטרסים שלו, ובמקביל את שלה, ופעלה כזרועו הארוכה".
האישום נגד אזולאי נוגע לקשריו של בן-אליעזר עם
אברהם נניקשווילי וג'קי בן-זקן, בעליה של חברת שמן משאבי נפט. המדינה טענה, כי אזולאי סייעה לפואד בפעולותיו להביא לכך ששמן תקבל את רשיון הקידוח "מד אשדוד", והוא "רתם אותה לפעול יחד עימו בביצוע שורה של פעולות המהוות הפרת הכללים החלים על עובדת הציבור, שימוש וניצול לרעה של מידע פנימי שהגיע אל אזולאי בשל היותה עובדת ציבור". בכך גרם פואד לאזולאי "לפעול בניגוד עניינים ולסטות מן השורה, והכל לשם קידום ענייניה של שמן".
אזולאי הודתה, כי פנתה שוב ושוב לממונה דאז על ענייני הנפט,
יעקב מימרן, כדי שיקבל החלטות המיטיבות עם שמן. כמו-כן, אזולאי הוציאה מדוד ביטון, שהיה חשב משרד התשתיות, מידע פנימי על ישיבת מועצת הנפט במרס 2011 והעבירה אותו לפואד, שלחץ על חברי המועצה להיטיב עם שמן; חלק מאותן פניות בוצעו באמצעות אזולאי.
