אם שוטרים ביצעו חיפוש - חזקה עליהם שהיה בידיהם צו כחוק. זו הייתה טענתה המקורית של המשטרה לאחר שהתברר, כי שוטרים ביצעו חיפוש בבית פרטי בלי להציג צו חיפוש. שופט בית משפט השלום בתל אביב, איתי הרמלין, דחה טענה זו (8.2.17) וזיכה את הנאשמים.
בני הזוג אליעזר ואביבה אהל הועמדו לדין, לאחר שבחיפוש בביתם נמצאו שלושה שתילי קנביס במשקל כולל של 325 גרם. את החיפוש ביצעו, ביולי 2015, השוטרים עמנואל אביב ואיליה פיינבורג. השניים לא צירפו לדוח הפעולה את צו החיפוש שלטענתם היה בידיהם.
מפסק הדין עולה, כי התובע, עו"ד אבירן אסבן, ניסה להטעות את הרמלין: "במהלך עדויות השוטרים התובע ביקש להגיש את מה שהוא תיאר כצו החיפוש, אלא שכפי שציינתי בפרוטוקול מיד כשביקש להגיש את המסמך, לא מדובר כלל בצו חיפוש, אלא בבקשה להוצאת צו חיפוש ובאישור שצו חיפוש בוצע.
"מדובר בטופס בפורמט שבו משתמשות חלק מיחידות המשטרה במחוז תל אביב, שבו בצידו הימני של הדף מופיעה הבקשה להוצאת צו חיפוש, ובצידו השמאלי - צו החיפוש עצמו. בצו החיפוש מדפיסה המשטרה מראש חלק מן הפרטים הרלוונטיים (פרטי החשוד, מקום החיפוש, ומה החפצים שהיא מורשית לתפוס) והשופט המחליט בבקשה מסמן האם הוא מקבל את הבקשה או דוחה אותה, מנמק בתמצית את החלטתו, מסמן האם החיפוש יערך בנוכחות עדים ומנמק החלטתו זו, עורך שינויים בפרטים שכתבה המשטרה כהבנתו, מטביע את חותמתו וחותם. הצו נחתם במספר עותקים. לפי נהלי בית המשפט, העתק מצו שעליו חותם השופט נשמר בבית המשפט.
"לדברי התובע, ת/6 הוא המסמך הרלוונטי היחיד שהיה בתיק בית המשפט. מדובר בצילום של טופס מן הסוג שתיארתי לעיל, אך חסר בו החלק של הדף שבו אמור היה להימצא צו החיפוש. כשבוחנים מסמך זה, נראה שהחלק שבו אמור להיות צו החיפוש נגזר מן הדף או הוסתר בדף לבן בעת צילום המסמך. אכן, כפי שהפנה התובע את תשומת לבי, נדמה כי קצוות של שתי חותמות מופיעים מתחת לחלק שבו אמור להימצא צו החיפוש, אך אפילו את תוכנן של החותמות המשוערות לא ניתן לראות.
"אם אין די באמור לעיל, הרי מסתבר שבתיק המשטרה נמצא החלק החסר בת/6 (כלומר, טופס צו החיפוש) כשצורתו מעידה שנקרע מתוך המסמך המקורי, אלא שהטופס מכיל רק את הפרטים שהוכנסו על-ידי המשטרה, ואין בו כל החלטה של שופט".
לאור קשיים אלו, ממשיך הרמלין, עבר אסבן לקו ההגנה השני שלו: "התובע, שהיה ער לקושי הראייתי שבפניו הוא ניצב בהעדרו של צו החיפוש שלפי הטענה היה מקור סמכותם של השוטרים לביצוע החיפוש, טען, כי יש לקבוע שהשוטרים החזיקו בצו חיפוש כדין מכוחה של חזקת תקינות פעולת המינהל.
"אומר מיד, כי אני דוחה את טענת התביעה שלפיה יש להניח, כי בידי השוטרים היה צו חיפוש כדין מכוחה של חזקת תקינות פעולת המנהל. טענה זו של התביעה חותרת תחת יסודות ההליך הפלילי שבו מוטלים נטל הראיה ונטל ההוכחה (ברמה שמעבר לספק סביר) על כתפי התביעה".
הרמלין מוסיף, כי לנוכח העובדה שאביבה אהל אמרה במפורש שרק היא גידלה את הצמחים (לאחר שאספה אותם ברחוב ולא ידע מהם) - לא ברור מדוע גם בעלה הועמד לדין. עוד הוא קובע, כי מאחר שהיא נחקרה במקום בלא שהשוטרים הודיעו לה על זכותה להיוועץ בעורך דין - ממילא אין כל תוקף לדבריה. הרמלין זיכה את בני הזוג בשל פסילת החיפוש ותוצריו. את אהל ייצגה עו"ד מורן גרוס.
