יוסי בכר נבחר כדין לראש עיריית בת ים - קובע (יום ב', 20.2.17) בית המשפט העליון. הוא ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב וקבע, כי בכר ימשיך לכהן בתפקידו.
אלי יריב, שנוצח בידי בכר, ביקש לפסול את נצחונו והשופטת
רות לבהר-שרון קיבלה את עתירתו. היא קבעה בין היתר, כי ראש העירייה המורשע,
שלומי לחיאני, נטל חלק פסול בבחירתו של בן-חסותו בכר למחליפו.
פסק הדין במחוזי מנה שורה ארוכה של מקרים שלדעת לבהר-שרון היוו שוחד בחירות מצידו של בכר, ואשר הצטברותם מביאה אותה למסקנה שטוהר הבחירות נפגע בצורה כה קשה, עד שאין מנוס מלבטל אותן. לדבריה, "הוכח שקיימת הסתברות שמכלול הליקויים עלולים היו להשפיע על תוצאות הבחירות. הוכח כי האפשרות כי אלמלא מקרים אלו תוצאת הבחירות הייתה יכולה להיות שונה, עולה על הסיכוי שלא הייתה לליקויים אלה השפעה", בין השאר משום שהפער בין בכר ליריב עמד על 491 קולות בלבד - 1.2% מכלל המצביעים.
מעורבות לחיאני - לא פסולה השופט
ניל הנדל אומר, כי כדי לפסול תוצאות בחירות - יש להוכיח שהליקויים גרמו להטיית הצבעתם של מספר מצביעים שגודלו לפחות כגודל מלוא הפער בין המתמודדים (ולא מחצית ממנו). עוד הוא אומר, כי אומנם נפלו ליקויים בהתנהלותו של בכר, אך לא כאלו המצדיקים את הצעד הקיצוני של התערבות שיפוטית ברצונו של הבוחר.
הנדל מנתח את הפרשות השונות לגביהן טען יריב שהן הובילו להטיית הבחירות, וקובע שלמעט אחת - לא הייתה להן השפעה שכזו. בין היתר הוא קובע, כי מעורבותו של לחיאני לא הייתה פסולה. הפרשה היחידה בה התגלה ליקוי בסיסי, השפיעה על עשרה קולות בלבד - 2% מהפער בין בכר ליריב.
את פסק דינו פותח הנדל בניתוח מפורט של הכללים לביטול תוצאות בחירות. הוא מסכם אותו באומרו, כי יש צורך להוכיח שני תנאים מצטברים: קיומו של ליקוי היורד לשורש העניין, ואשר עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. הנדל מדגיש, כי הליקוי צריך להשפיע על טוהר הבחירות ולא על טוהר הבוחר, ולכן ייתכנו ליקויים שלא יביאו לפסילת התוצאות. בכל סוג של ליקוי יש לשאוף להערכה מספרית, ולו בדרך של אומדן, לגבי מספר הקולות שהושפעו ממנו. יש ליקויים, כמו שוחד בחירות, הפוסלים את קולו של אותו בוחר; ויש ליקויים העשויים להשפיע על מעגל רחב יותר של בוחרים.
התערבות פסולה בעבודת התובע מכאן עובר הנדל לנתח את הפרשות שלטענת יריב השפיעו בצורה ממשית על הבוחרים. כאמור, למעט אחת - הוא קובע שלא הוכחה השפעה שכזאת.
- קניון בת-ים: בכר הבטיח לא להעלות את הארנונה המוטלת עליו. הנדל אומר, כי זוהי לכל היותר הבטחת בחירות, ובית המשפט לא יתחיל לפסול תוצאות בחירות רק משום שהמועמדים לא מקיימים בדיעבד את הבטחותיהם (ובכך מוכח, לכאורה, שההבטחה הייתה שוחד בחירות). עוד מציין הנדל, כי הבטחתו של בכר באה בתגובה לדברי מנכ"ל הקניון, ולפיהם הוא יעלה את הארנונה. בנוסף לכך, לא הוכח כמה מצביעים הושפעו ממכתב זה.
- התובע העירוני: בפרשה זו אכן התגלה ליקוי חמור, כאשר בכר ואנשיו לחצו על התובע להקל בהליכים פליליים נגד מי שבתמורה העניקו להם שירותים פוליטיים. מדובר בהתנהגות חמורה, מדגיש הנדל, אך היא השפיעה לכל היותר על עשרה קולות.
- פרשת הקבלנים: יריב טען שבכר מסר עבודות ללא מכרז לקבלנים שבתמורה העניקו שירותים לקמפיין שלו. על כך אומר הנדל, כי לא הוכח קשר בין מעשיהם של הקבלנים לבין תוצאות הבחירות.
- פרשת עובדי העירייה: יריב טען, כי בכר העסיק עובדי עירייה בפעילות הבחירות שלו. הנדל אומר שזהו ליקוי, אך לא כזה היורד לשורשו של עניין, ואין מקום לפסול קולות בשל פעילותו של מישהו שאינו קשור לבוחרים.
- בית הספר שרת: בניגוד לטענתו של יריב, לא הוכח שהשיפוצים שנעשו בו היו בתמורה להתגייסות יו"ר ועד ההורים לצידו של בכר. השיפוצים היו הכרחיים, וגם אם יו"ר הוועד ביקשה מחבריה לתלות שלטי תמיכה בבכר - לא הוכח שהדבר השפיע על התוצאות.
- בית הספר שובו: בכר אכן הבטיח לפתוח כיתות ז'-ח' בבית ספר זה, אך לא ניתן לאמץ את הגישה לפיה כל הבטחה בשנת בחירות מהווה שוחד בחירות.
- מעורבותו של לחיאני: זו הייתה הטענה המרכזית של יריב, שלדבריו ראש העירייה המורשע פיזר הבטחות בשמו של בכר. הנדל אומר, כי דבריו של לחיאני בזכותו של בכר אינם מהווים ליקוי, ולא הוכח שהוא נתן הבטחות שלטוניות פסולות.
יש כלים משפטיים אחרים השופט
צבי זילברטל מוסיף, כי במערכת הבחירות בבת ים התגלו מהלכים בעייתיים, בלשון המעטה - אבל הם לא מצדיקים את פסילת התוצאות. "אין די בסלידה מצידו של בית המשפט מהתמונה המתגלה לו בגדרו של הליך משפטי שמטרתו היא שינוי תוצאת בחירות. ההתמודדות עם תופעות לא רצויות אגב ניהול מערכת בחירות נעשית, בעיקרה, באמצעות מכשירים משפטיים אחרים, כשהסעד הקיצוני והחריג של התערבות בתוצאה שמור למקרים בהם ניתן להוכיח קיומו של ליקוי שבכוחו להשפיע על תוצאות הבחירות", הוא אומר.
השופט
אורי שהם הסכים עם הנדל וזילברטל. יריב חויב בתשלום הוצאות בסך 60,000 שקל. את בכר ייצגו עוה"ד עודד רביבו, מיכל תמר, דורון קול,
איתן הברמן ואורי הברמן; את יריב ייצגו עוה"ד
בועז בן-צור, אלעד פלג ואסנת גולדשמידט-שרייר; ואת משרד הפנים - עו"ד יונתן ברמן.
