חברי הכנסת עומדים על דרישתם להסכמה נפרדת מודעת ומפורשת לאגירת הפרטים במאגר הביומטרי. בדיון נוסף במתווה החדש של המאגר הביומטרי לקריאות שנייה ושלישית, שהתקיים (יום ב', 20.2.17) בוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט, הפנים והגנת הסביבה והמדע והטכנולוגיה, אמר יו"ר הישיבה, ח"כ
אורי מקלב: "מאגר טביעות האצבע בעייתי ואנחנו רוצים הסכמה ברורה. מרגע ששר הפנים החליט על וולונטריות זה צריך להיעשות כך באופן אמיתי. הסכמה בכתב לא נותנת מענה. אנחנו מצפים מפקידי ציבור שיסבירו עד הסוף. אנחנו מבקשים הסבר ברור ופשוט שהטביעות נכנסות למאגר והטופס ישמש לגיבוי".
ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת): "אם נעשה סקר נגלה שרוב האזרחים לא יודעים על מה הם חותמים. אי-אפשר לשתף פעולה עם הבלוף הזה. אם ההבנה היא שהדבר לא ייושם ללא תקנות - אסור שיהיה בחקיקה ראשית. אפשר לקבוע נוסח מחייב כמו שחוקר מסביר את זכות השתיקה. חייב לביות הסבר בעל-פה".
ח"כ
תמר זנדברג (מרצ): "מדובר בדבר דרמטי. זה החלק שיקבע עד כמה הרסני יהיה המאגר הביומטרי. זו הסיבה שהשר עצמו החליט ערכית שטביעות האצבע יהיו וולונטריות ואי-אפשר שלא יהיה הסבר. אסור שההחלטה תמוסמס על הדרג המקצועי. זה לב ליבו של הנושא אחד הדברים המרכזיים בפיילוט היה ההסבר ונוהלו עליו אינספור דיונים".
עו"ד יהודה זמרת, יועמ"ש משרד הפנים: "הכוונה הייתה שתהיה הסכמה אקטיבית בכתב לאגירה במאגר. אנחנו יודעים שיש טופס, יש מסע פרסום שהאזרחים ידעו. צריך לזכור שצריך לתת שירות בלשכות ולהקל על האזרחים. בסוף יש אלף אזרחים שמחכים בתור. אנחנו מתנגדים לתוספת כי המשמעות היא עיכוב בתור".
ניר הירשמן מהתנועה לזכויות דיגיטליות: "בפועל בלשכות האוכלוסין, כמו שהיום אומרים לאנשים שיעשו ביומטרי כי זה מה שצריך לעשות, יעמוד פקיד מול האזרחים ויעודד את האזרח לקבל תעודות ל-10 שנים תמורת חתימה".
סוגיה נוספת שעמדה במרכז הדיון היא הסכמת קטינים. עו"ד ליאת יעקובוביץ' ממשרד המשפטים: "העקרונות הם עד גיל 14 - הסכמת הורה. קטין שמלאו לו 14 תהיה הסכמה כפולה גם שלו וגם של הורה. אלו שנכללו טביעותיהם, בהגיעם לגיל 18 משרד הפנים יפנה אליהם בכתב ויאפשר להם להתחרט ולהימחק מהמאגר. אנחנו מתעקשים שתהיה הסכמת הורה מגיל 14 והלאה, היא מהותית".
היו"ר מקלב סיפר כי הציע תעודה ביומטרית בלבד ללא מאגר טביעות אצבע כדי לאפשר את המשך פרויקט הנפקת תעודות הזהות הראשונות בבתי הספר אך דרש תוכנית עבודה ממשרד הפנים לנושא. הוא ציין כי הרעיון לא התקבל והזהיר מפני כך שבני הנוער לא יגיעו להנפיק תעודות.
עמוס ארבל, מנהל אגף מרשם ומעמד ברשות האוכלוסין, במשרד הפנים: "העמדה שלנו היא שילד בן 16 שבא לקבל תעודת זהות יחליט לגבי עצמו. היכולת לקיים הרכשה מחוץ ללשכות קיימת".
ח"כ
חיים ילין (יש עתיד): "אני מתנגד לניידות לבתי הספר, יסתובבו ניידות עם מאות זהויות של צעירים שיהוו מטרה לגניבה. ככל שהמערכות מתפזרות והן ניידות אתה מגביר את הסיכון לפריצה. אפשר לעשות הרכשה בבי"ס ולמחוק. אם זה בלשכה המרכזית אז רק ילד עם הורה".
נושא נוסף שנדון היה הסעיף המכונה "סעיף החרטה". עו"ד עירית וייסבלום ממשרד הפנים: "אנשים שייכנסו לאחר הפיילוט יוכלו לבקש מחיקה בתחנות יציאה- כשאדם נזקק להנפקה חדשה. אי-אפשר שאדם מבוגר יחזור בו כל יומיים מהחלטתו".
מקלב: "אתם מצפים שאדם ייתן הסכמה ל-10 שנים? אם כך אין כל משמעות לתחנות היציאה. בסוף תביאו לכך שאדם ישחית את תעודת הזהות "בטעות". עם כל הכבוד להתנגדותכם, אנחנו מחליטים שאדם יכול לצאת באמצע הדרך. עם כל הצער אשלים עם הדרישה שאדם ישלם על כך אדם שרוצה להנפיק מחדש מכל סיבה שהיא ישלם. זה החסם".
בהתייחסו לאנשים עם מוגבלות, ביקש מקלב לדעת מה תהיה המדיניות ביחס לנכים קשים והקריא ממכתבו של אב לילד ששלא ניידות שאין אפשרות לקחת ממנו טביעות אצבע. "צריכה להיות נגישות. אסור לפגוע בהם ולגרור אותם למקומות מסוימים. הדבר חייב להיות מוסדר בכל הלשכות". וייסבלום הבהירה כי הדבר יוסדר בתקנות וכי במקרים כאלו ניתן יהיה לקבל תמונה סרוקה של טביעות האצבע.
הוועדה החלה לדון גם בסעיף הוראת השעה. עו"ד זמרת ציין כי דובר על כך שתהיה בדיקה בשנה הראשונה כך ששר הפנים יוכל לבחון את קיצור התקופה. בזמנו דיברנו על נקודת בחינה אחת בשנה הראשונה. פה מוצע שאפשר יהיה לעשות בדיקה גם בשנה השלישית והרביעית. אנחנו מנגדים לעוד ועוד בדיקות. הצענו לרווח את הבדיקה לאחר 15 חודשים. מקלב השיב כי יש לתת מענה למצב בו השר מגלה שיש טכנולוגיות חדשות גם ללא הבדיקה.