העליון לא השתכנע מבקשת בת לטובת אביה

בית המשפט העליון החליט להתעלם מבקשתה של בת לבטל את הפיצוי שחויב אביה לשלם לו, לאחר שביצע בה עבירות מין במשך שנים. השופטת אסתר חיות אומרת (יום ג', 21.2.17) כי כלל לא בטוח שהבקשה נכתבה מרצונה החופשי של הבת. האב הודה, כי ביצע בבתו עבירות מין במשך שמונה שנים, מאז הייתה בת 14. הוא הורשע בעבירות של אינוס במשפחה בנסיבות מחמירות, ניסיון למעשי סדום במשפחה בנסיבות מחמירות ומעשים מגונים במשפחה בנסיבות מחמירות. בית המשפט המחוזי בנצרת גזר עליו 9.5 שנות מאסר וקבע שיפצה את בתו ב-100,000 שקל. האיש הגיש ערעור על חומרת עונשו, בעוד המדינה נמנעה מלערער על קולתו לנוכח עמדתה של הבת, אשר חשש שערעור כזה יסתום את הגולל על האפשרות שתתפייס עם משפחתה. חיות דחתה את הערעור על עונש המאסר באומרה כי האב אינו מוכן להכיר בחומרת מעשיו אלא מייחס לעצמו את הצלחותיה של בתו. היא מזכירה, כי מדיניות בית המשפט העליון היא שבמקרים כאלו "יש לגזור עונשים המשקפים את החומרה הרבה של המעשים ואת הסלידה ושאט הנפש שהם מעוררים". במסגרת הערעור הוגש מכתב בן שלוש שורות שכתבה הבת, ובו ביקשה לבטל את הפיצוי בו חויב האב. המדינה טענה, כי המכתב אינו משקף את רצונה האמיתי של הבת, ונראה שהיא כתבה אותו מתוך רגשי אשמה על כך שהתלוננה נגד האב. עוד ציינה המדינה את תסקיר שירות המבחן, לפיו האב מפעיל מניפולציות על-מנת להפוך את עצמו לקורבן הפרשה, וייתכן שהמכתב הוא חלק מאותן מניפולציות. חיות אומרת: "טענותיה אלה של באת-כוח המדינה מסברות את האוזן ואין להוציא מכלל אפשרות כי הן מתארות את מצב הדברים לאשורו. מכל מקום, מדובר בסוגיה מורכבת ורבת-פנים ומשלא התאפשר לנו להתרשם באופן ישיר מעמדת המתלוננת, המכתב הקצר בן שלוש השורות ששיגרה אלינו אינו מאפשר לנו לעמוד על מלוא התמונה ולהשתכנע כי אכן יש מקום להורות במקרה דנן על ביטול הפיצוי שנפסק. "לא למותר להוסיף ולציין, כי על-פי הערכת שירות המבחן המתלוננת זקוקה לטיפול ממושך ומשמעותי שיארך שנים רבות וטיפול כזה מטבע הדברים כרוך בעלויות. בנסיבות אלה, ובהינתן החשש כי הוויתור על הפיצוי מצד המתלוננת נובע מטעמים לא ענייניים ואינו משקף את רצונה האמיתי, אציע לחבריי לדחות את הערעור גם בכל הנוגע לרכיב הפיצוי". השופטים יצחק עמית ומני מזוז הסכימו עם חיות. את האב ייצג עו"ד מני אלבייר, ואת המדינה - עו"ד ורד חלאוה.