כיצד משקפים בצורה הכי נכונה את ממדי תופעת העוני וכיצד קובעים מהו עוני? אלו השאלות שלגביהן דרשו (יום ג', 21.2.17) חברי ועדת הכספים, לקבוע מדדים חדשים שייקחו בחשבון אלמנטים רלוונטיים נוספים מעבר למדד ההכנסה. הדרישה עלתה בדיון במסגרת ציון הכנסת את יום המאבק בעוני. לאורך כל הדיון שבה ועלתה הטענה על-כך שנדרש מדד 'קיום בכבוד' במדינת ישראל, כזה שיתייחס להכנסתו של אדם אך גם לצרכיו הבסיסיים כגון דיור, השכלה, מזון ושירותים נוספים.
מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
רועי פולקמן הודיע עם פתיחת הדיון שמטרתו הינה "להציע כלים אופרטיביים לקידום מדיניות נכונה לטיפול בעוני". חברי כנסת נוספים ונציגי ארגונים חברתיים שונים הסכימו כי אכן "נדרש לשקף את תופעת העוני כמכלול ולא רק בצד ההכנסה. אלו וגם אלו, קראו לתוכנית ממשלתית למאבק בעוני, כזו שתכלול צעדים ממשיים וקביעת יעד לאומי להקטנת התופעה.
ח"כ
דב חנין: "בניגוד לרוב מדינות העולם בהן העניים מובטלים, רוב העניים בישראל הם אנשים עובדים. הרבה אנשים שעובדים קשה ובשכר מאוד נמוך. זאת בעוד נגד עניים נשמעת טענה דמגוגית שהם עצלנים או רמאים וכד'. נדרשים כלים של התערבות בשכר, הגדלת והכפלת קצבאות ויש גם אנשים שאוביקטיבית לא יכולים לעבוד כנכים וקשישים ולהם יש לסייע באופן מעשי וישיר. נדרש להגדיל את קצבת הזקנה במנגנון השלמה ספציפי ולא אוניברסאלי שיימנע את מה שהאוצר חושש ממנו - הגדלת קצבה גם לעשירים".
ח"כ פולקמן הגיב לדבריו: "האתגר זה התמודדות עם סוגיית האוניברסליות שמהווה בעיה, כי אז מדובר בהוצאות אדירות. על חשבון מה להגדיל או להכפיל קצבאות? ע"י צמצום סל הבריאות, צמצום הביטוח הסיעודי. מדובר בהוצאה של מיליארדי שקלים. יש הרבה אתגרים יום לימודים ארוך, סייעות בבתי הספר ותאונות בדרכים וכד'. לכן האתגר מורכב ולא רק הצהרות על הכפלת קצבאות".
ח"כ
אילן גילאון: "תקציב המדינה הוא כלי מרכזי לטיפול בעוני ואין צדק אחר מלבד צדק חלוקתי. בסופו של דבר הכל צריך ליפול על החלוקה. אני רוצה 'קיום בכבוד' ולא רק 'צמצום העוני'. צריך לקבוע מהו קיום מינימלי בכבוד, מהם השירותים ומהן התשתיות שעל המדינה לספק לשם כך. נדרשת מדיניות מיסים אחרת. במדינת ישראל משלמים גם על הפסדים, למשל מע"מ על תרופות וככל שאתה יותר חולה אתה משלם יותר מיסים. התקציב והמדיניות הכלכלית זה המכשיר להתמודדות עם תופעת העוני. השאלה איך מבצעים את החלוקה".
ח"כ
ג'מאל זחאלקה: "יש לומר את האמת, אם מוציאים מהרשימה החרדים והערבים, אין כמעט עניים כמעט ומדינת ישראל במקום גבוה ב-
OECD, ואם מוציאים גם קשישים ונכים וגם את המזרחיים, אז עולים עוד הרבה".
דבריו אלו עוררו תרעומת אצל ח"כ פולקמן שניהל את הישיבה שאמר: "זו דמגוגיה, זה הדיון של פעם. לא שמעת את שר האוצר אומר דברים כאלו!".
זחאלקה: "הסטטיסטיקה מטעה. לעוני יש צבע ויש שם, יש מוצאי עוני. מה שמשקף את המציאות זה לדבר על מוקדי העוני הקשים ביותר ואת זה צריך לשים על השולחן. 50% זה שיעור העוני אצל ערבים, 67% בקרב ערביי ירושלים וגם אצל החרדים שיעורים גבוהים ולזה יש להוסיף נכים ונדרשת תוכנית לאומית ואין תוכנית ולא אימצו את דוח ועדת אלאלוף. עושים רק פעולות נקודתיות. נדרשים יותר מיסוי על הון, על ירושות גדולות וכד', יותר הפניית משאבים לטיפול בשכבות חלשות. לא ראינו בעשור האחרון תנודה משמעותית במדד ג'יני. הצמיחה רק תורמת לכך שהעשירים מתעשרים ועשירונים תחתונים נחלשים. הממשלה צריכה לאמץ דוח אלאלוף ותוכנית מיוחדת למלחמה בעוני בציבור הערבי וגם בציבור החרדי, איפה שיש".
נדרש מדד העוני רב-ממדי רכז רווחה וביטוח לאומי באגף תקציבים באוצר, יוגב גרדוס: "יש בעיה במדד העוני, כשלוקחים רק את צד ההכנסות ולא ההוצאות ולא מודדים שירותים שניתנים ע"י המדינה. כשמשקיעים בדיור ציבורי, העוני לא זז במילימטר. כשמכפילים את הסיוע בשכר דירה לקשישים ומסבסדים מעונות יום וגם כשמחלקים סלי מזון, אין כל שינוי במדד העוני, אף כן עונה על הקיום בכבוד ומסייע. יש החלטת ממשלה לקבוע מדד משופר שיכלול את השירותים שהממשלה מממנת. בניגוד לדעה הרווחת, יש חלחול של הצמיחה לעשירונים 1-5 וההכנסה הפנויה לנפש שלהם גדלה מ-2007 עד 2015, שאלה שנות צמיחה. הכנסתם הפנויה גדלה בממוצע פי 1.5 מההכנסה של עשירונים 6-10. הצמיחה כן מחלחלת לשכבות החלשות בניגוד למגמה בעולם. הנתונים מראים שבמשק בית שיש שני עובדים במשרה מלאה העוני כמעט אפסי ולכן יציאה לעבודה כן מוציאה מעוני. הממשלה מקדמת צעדים אף שעדיין יש מה לעשות. השלמת הכנסה לקשישים בערך מיליארד שקלים בשני התקציבים האחרונים, תוספת ותק - 1.4 מיליארד שקלים ל-4 שנים למי שלא צברו די ותק, קצבאות הנכות הועלו בכ-300 מיליון שקלים, בניצולי שואה הושקעו מאות מיליונים, וכן בהרחבת מעונות יום וסבסוד, הגדלת מבנים, הרחבת סל הבריאות, 15 מיליארד תוכנית רב שנתית למיעוטים".
מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב: "נדרש מדד העוני רב-ממדי, לא רק הכנסה אלא מה מידת המחסור: דיור, השכלה, ביטחון תזונתי והתמודדות עם יוקר המחיה. כלומר מה צריך ולא רק ההכנסה. צריך לשנות את השיח ויש הסכמה שלמדוד העוני באופן חד-ממדי זה לא מספיק, נדרשת מדידה על בסיס 'קיום בכבוד'. מעבר לכך, הממשלה צריכה להחליט על תוכנית לאומית, על יעד לאומי אליו יש לשאוף להורדת שיעור העוני ואז תהיה התקדמות בשטח בנושא. כיום בממשלת ישראל אין מישהו שאחראי לתחום העוני, גם משרד הרווחה, אנחנו אחראים על אוכלוסיות הכל פעולות נקודתיות, אין גוף מתכלל של כל הפעולות בתחום".
ח"כ פולקמן סיכם את הדיון וציין, כי "ב-2016 היה שיא בהוצאה החברתית, בתקציבי המשרדים החברתיים, אבטלה נמוכה, צמיחה טובה. התוצר גדל וזה בא מיזמות, מהורדת מס חברות, הורדת מע"מ ושינויים נוספים במס ואז יש יותר כסף לחלוקה. אני לא חושב שניתן לרכז את כל הטיפול בעוני במקום אחד כי לכל משרד יש גם את האחריות הספציפית שרק הוא יכול למלא. עוני זו בעיה שדורשת שותפות בין החברה האזרחית למדינה, ארגונים כמו 'לתת' ואחרים. זו בעיה חברתית ששותפים לה כולם גם מדיניות ממשלתית והן החברה האזרחית. דוח אלאלוף הוא אכן המצפן המקצועי לפיו פועלים באוצר".
