נדון בעבירות מין חמורות

בית הדין הארצי לעבודה קובע (19.2.17), כי בתי הדין לעבודה מוסמכים לדון בתביעות של עובדים על עבירות מין חמורות שבוצעו בהם במהלך יחסי העבודה. הנשיא יגאל פליטמן טוען, כי עמדה זו אינה נוגדת את פסיקתו של בית המשפט העליון. החוק למניעת הטרדה מינית קובע, כי כאשר מעשים כאלו מתרחשים במקום העבודה - הם יידונו בבית הדין לעבודה. החוק אינו מעניק לבתי הדין את הסמכות לדון בתביעות על אונס או מעשים מגונים, אך פליטמן סבור שסמכות זו קיימת מכוחו של קל וחומר, ומציין שכך נהגו בתי הדין לאורך השנים: "האם היינו אמורים לומר לאותם קורבנות ניצול מיני, כי בשלב ראשון נבדוק אם אין כאן אינוס או מעשי סדום או מעשים מגונים כהגדרתם בחוק העונשין", ואם כן - להעבירם לבתי המשפט האזרחיים? "וזאת, כשכל 'חטאם' של הקורבנות הוא היותם כה מוחלשים עד שהגיעו למצב של קיום יחסי מין מלאים, ולא היו להם הכוחות אחרי לעצור אחרי החיבוק או הנשיקה שהם בבחינת מעשים מגונים", והם בחרו לפנות לבית הדין לעבודה. לאחרונה קבע בית המשפט העליון, כי "הסמכות בתביעות נזיקין שעילתן אונס ניתנה לבית המשפט האזרחי" - שכן המחוקק נמנע במודע להעניק אותה לבתי הדין לעבודה. "יש טעם בכך, מעבר ללשונו הברורה של החוק, אף בשל התמחותם של בתי המשפט האזרחיים בנזיקין, נושא שכלל אינו בסמכותו של בית הדין לעבודה", המשיך העליון. פליטמן אומר כי אין להסיק כלל מאותו מקרה, בו בחרה הנפגעת לפנות לבית משפט השלום. לדעתו, אם הנפגע/ת פונה לבית הדין לעבודה - על ערכאה זו לדון בתביעה. גישה שונה תוביל לתוצאות אבסורדיות, הוא מזהיר: אם ייפסק לאחר הדיון שמדובר באונס - יהיה צורך להעביר את התיק לבית המשפט האזרחי, וכך יתבזבז זמן והנפגעת תיאלץ לעבור שוב את כל ההליך. או אפשרות אחרת: הנפגעת תתבע גם על האונס וגם זכויות מכוח משפט העבודה - ותיאלץ לפצל את ההליך לשניים. הדברים נאמרו בהחלטתו של בית הדין הארצי לדחות את ערעורו של אדם שחויב לפצות ב-300,000 שקל עובדת סיעודית זרה שהועסקה בביתו, ונפלה קורבן לשורה של עבירות מין חמורות שביצע בה ובראשן אונס. פליטמן מצא שאין סיבה להתערב בממצאי העובדה של בית הדין האיזורי, וחייב את האיש בתשלום הוצאות בסך 60,000 שקל - לאחר שכבר חויב ב-50,000 שקל בבית הדין האיזורי. סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופטת לאה גליקסמן ונציגי הציבור ענת מאור ומיכה ינון הסכימו עם פליטמן. את המערער ייצגו עוה"ד דניאל ישראלי ושני ישראלי, את העובדת ייצג עו"ד נדב דלומי, ואת המדינה - עוה"ד דנה מנחה וג'נט שלום.