הכנסת סבורה, כי חוק מס ריבוי דירות - מאחוריו עמד השר
משה כחלון - אושר בצורה פגומה ביותר, אך מבקשת מבג"ץ שלא לפסול אותו אלא להסתפק בהתראה, שבעתיד ייפסל חוק שיעבור באותה צורה. זוהי תגובתה של הכנסת (21.2.17) לעתירות נגד החוק.
התגובה מתארת בפירוט רב את ההליך המזורז בו התבקשו חברי ועדת הכספים לאשר את החוק, המטיל מס על מי שבבעלותו למעלה מ-2.5 דירות. הוועדה החלה לדון בו, במסגרת חוק ההסדרים, ב-21..1.17 וקבעה דיון נוסף ל-1.12.16, אך האוצר ביקש להמתין משום שבכוונתו להכניס שינויים מהותיים בהצעה.
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד שגית אפיק, התריעה בפני משרד המיסים על הצורך להעניק לחברי הוועדה זמן מספיק ללמוד את ההצעה. למרות זאת, קיבלו אפיק והח"כים את הנוסח המעודכן רק בשעה 19:00 ב-15.12.16 - יום הדיון האחרון על חוק ההסדרים. הנוסח הופץ לחבריה כעבור שעתיים, כאשר היו בעיצומו של דיון מרתוני על יתר סעיפי החוק.
למרות זאת, דרש משרד האוצר שהדיון על החוק יתקיים עוד באותו לילה, ולא יידחה כדי לאפשר לח"כים לעיין בו. כיוון שכך, החלה הוועדה את הדיון קרוב לחצות, אחרי שביום הקודם סיימה את דיוניה בשעה 3:00 לפנות בוקר וכאשר נציגי לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון כבר לא נכחו. כמה מחברי הוועדה ביקשו לדחות את הדיון ואפיק מתחה ביקורת חריפה על חוסר התקינות של ההליך. היו"ר
משה גפני דחה את הבקשה וחברי האופוזיציה נטשו את הדיון בצעד חריג ובלתי מקובל.
מנכ"ל משרד האוצר,
שי באב"ד, האיץ בחברי הוועדה לאשר את החוק במהירות וללא דיון של ממש: "הכל בסדר, תרוץ, יאללה, רוצו" וכך הלאה. אפילו חברי הכנסת מהקואליציה מחו על הקצב המהיר, וגם אפיק טענה שהוא מהיר מדי. לבסוף, אושר החוק לקראת השעה 7:00 בבוקרו של 16.12.16.
בעקבות אירועים חריגים אלו פנה היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד
איל ינון, אל היו"ר יולי אדלשטיין והביע את עמדתו, לפיה לא התקיים עקרון היסוד של השתתפות חברי הכנסת בחקיקה. אדלשטיין ביקש מגפני לשקול לכנס שוב את הוועדה, אך לא נענה. במקביל, העביר האוצר לכנסת ב-18.12.16 הצעת חוק שהייתה אמורה לשקף את ההחלטות שהתקבלו בוועדה - אך התברר שהיא שונה ב-23 נקודות מאותן החלטות. בתגובה לפנייתה של אפיק, הסתפק היועץ המשפטי של האוצר, עו"ד
אסי מסינג, בשבעה שינויים.
תוך כדי הדיון במליאה בחוק ההסדרים גילו אפיק ואנשיה תיקונים שביקש האוצר ולא אושרו, והיה צורך לשנות את נוסח החוק בזמן אמת. לבסוף, הגיש האוצר לוועדת הכספים צווים ותקנות ליישום החוק, הכוללים שינויים משמעותיים בחוק - שבוע לאחר שאושר.
הכנסת אומרת, כי "כפי שעולה מן התיאור העובדתי שלעיל, האופן שבו התנהל הליך חקיקתו של פרק מס ריבוי דירות פגע בצורה קשה וניכרת ב'אפשרות המעשית של חברי הכנסת לגבש את עמדתם באשר להצעת החוק', כנדרש לשם עמידה בעיקרון ההשתתפות". הח"כים לא קיבלו אפשרות של ממש לעיין בהצעה, הייעוץ המשפטי לא יכול היה למלא את חובתו להעניק לוועדת הכספים ייעוץ אפקטיבי, הדיון היה מואץ - וכל זאת בהצעה המצויה במחלוקת ציבורית עזה והכוללת גם סעיפים עונשיים.
עם זאת, הכנסת סבורה שמאחר שמדובר בפעם הראשונה בה מתבקש בג"ץ לפסול חוק בשל ליקויים מהותיים בתהליך קבלתו (ולא בשל תוכנו) - יש להסתפק בסעד מתון יחסית. הכנסת מבקשת, כי בג"ץ יקבע שנפלו פגמים מהותיים בחקיקה זו ויוציא "התראת בטלות", לפיה בעתיד יבטל חוקים אלו. היא מסבירה, כי מדובר בחוק שכבר הביא להתנהלות כלכלית של בעלי דירות, וביטולו עלול לפגוע קשות באינטרס ההסתמכות שלהם על החקיקה. תגובת הכנסת הוגשה באמצעות ינון ועו"ד גור בליי.