בעלי הקרקעות הפלשתינים שעל אדמותיהם בעפרה נבנו תשעה בתים המיועדים להריסה, הודיעו (יום ד', 22.2.17) לבג"ץ שהם מתנגדים לבקשה לאטום את הבתים. בתגובה נטען כי העתירה לבג"ץ בנוגע לתשעת הבתים עסקה במימושם של צווי הריסה שהוצאו למבנים, ולכן הטענה שאיטום הבתים תגשים את תכלית פסק הדין מנוגדת לכל הגיון.
מדובר בתגובה שהוגשה לעתירה שהגישו השבוע המשפחות המתגוררות בתשעת הבתים בבקשה לאפשר את אטימת הבתים, המיועדים להריסה בתוך שבועיים, במקום הריסתם. זאת, בעקבות טענת המשפחות שחוק ההסדרה יצר אופק תכנוני שעשוי לאפשר את הכשרתם של הבתים במקום הריסתם.
לטענת המשיבים, שהגישו את תגובתם באמצעות עורכי הדין של ארגון 'יש דין', חוק ההסדרה הוא בלתי חוקתי, גם לטענת היועץ המשפטי לממשלה, והוא נבחן כעת בבג"ץ. אולם גם אם בית המשפט לא יפסול את החוק, הוא אינו חל על הבתים המדוברים. לטענתם, החוק קובע מפורשות שהוא אינו מסדיר בנייה בלתי חוקית על קרקע פלשתינית פרטית כאשר מדובר במקרה שיש לגביו פסק דין של בג"ץ, כמו במקרה של תשעת הבתים בעפרה.
כמו-כן, בתגובה מובהר כי המדינה לא יכולה לרשום את האדמות עליהן נבנו הבתים כרכוש ממשלתי, מכיוון שמדובר באדמות פרטיות רשומות ומוסדרות. לכן, גם הטענה כי אם יהרסו הבתים הם עתידים להיבנות שוב היא חסרת כל בסיס, היות שהחוק חל באופן רטרואקטיבי בלבד, ואינו נועד להכשיר בנייה בלתי חוקית עתידית.
"אין כל אופק תכנוני קיים למבנים אלה, אשר נבנו שלא כדין על אדמה פרטית, והאופן המגמתי המסולף בו הדברים מוצגים על-ידי המבקשים מעיד גם הוא על חוסר תום הלב המאפיין אותם. כניסתם של הדיירים למבנים נעשתה לאחר שכבר היה ברור להם כי אלה אינם חוקיים וכי כניסתם זו נעשתה במטרה לסכל את צו הביניים, וברוב המקרים - לאחר צו הביניים שהוצא; כלום מי שהפר צווים שיפוטיים של בית המשפט או לכל הפחות פעל לסכלם, רשאי להשען כרגע על מצב הדברים שהוא עצמו הביא על עצמו?", כתבו בתגובה לעתירה.
