דין משמעתי לעו"ד בהיותו מיוצג

ניתן להעמיד לדין משמעתי עורך דין על מעשים שביצע בהליך משפטי בו היה מיוצג בידי עורך דין אחר - קובע לראשונה (יום א', 26.2.17) בית המשפט העליון. המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, מזכיר, כי הלכה ותיקה היא שניתן להעמיד לדין משמעתי גם על מעשים שנעשו מחוץ לפעילותו המקצועית של עורך הדין. לדבריו, "ככל שברצוננו לשמור על כבודו ויוקרתו של המקצוע, שלמרבה הצער מטעמים שונים, לרבות ריבוי עורכי הדין, ירדו - כך ניתן להתרשם - יש לשמור על כללי ההתנהגות גם מחוץ לליבת העבודה המשפטית". רובינשטיין מוסיף: "הרציונל הכללי המונח ביסודו של העיקרון לפיו ניתן להעמיד לדין משמעתי עורך דין בגין פועלו מחוץ לתפקיד, תקף לדידי אף לגבי מעשיו שעה שהיה מיוצג. ברי, כי אין לחסום את הדרך בפני הגשת קובלנה כנגד עורך דין אשר - במהלך היותו בעל דין או נאשם - נהג באופן שאינו ראוי כלפי בית המשפט או מי מהצדדים ושיש בו פגיעה בכללי האתיקה. יהא בכך משום הקניית חסינות אך בשל עצם שכירתו של ייצוג, דבר החותר מעיקרא תחת תכליתם של דיני המשמעת לשמור על הגינות ועל כבוד המקצוע. ברי, כמובן, כי בגדרי כלל זה יש לבחון היטב כל מקרה בהתאם לנסיבותיו". רובינשטיין דחה את ערעורו של עו"ד משה גרין על הרשעתו בהעלאת טיעון משפטי ועובדתי בידיעה שאינו נכון. גרין הועמד לדין בשנת 2000 על עבירות בנייה, הורשע בשנת 2005 ובשנת 2008 הורה בית המשפט המחוזי לדון שוב בעניינו, בשל טעות עובדתית שנפלה ביחס למועד בו נכנסה לתוקף תוכנית המתאר הרלוונטית. גרין הורשע שוב בשנת 2012, כאשר בית משפט השלום מציין, שהוא לא הציג בפני המחוזי את פסק הדין בעתירתו המינהלית, שקבע את תוקפה של תוכנית המתאר, ובכך הטעה את בית המשפט והרוויח שלוש שנים נוספות מעבירותיו. גרין טען שלא היה מקום להעמידו לדין משמעתי, שכן הוא היה מיוצג בהליך הפלילי ולכן אינו נושא באחריות לניהולו. אולם רובינשטיין דחה טענה זו בציינו, כי גרין היה פעיל מאוד בהגנתו, ולכן ניתן לייחס גם לו את המחדל שבאי-הצגת פסק הדין המינהלי. עם זאת, החליט רובינשטיין להסתפק בנזיפה, וביטל את עונש ההשעיה על תנאי שהוטל על גרין. השופטים סלים ג'ובראן וחנן מלצר הסכימו עם רובינשטיין. את גרין ייצג עו"ד משה וייס, ואת ועדת האתיקה במחוז תל אביב - עוה"ד עמית בן-גל ומייק יורק-ריד.