הבלשן העברי, ד"ר אבשלום קור, אומר כי אין מקום לכנות את "אגודת הסטודנטים" "אגודת הסטודנטים והסטודנטיות", וציין כי הדבר נובע כתוצאה מחוסר הבנה של כללי יסוד פשוטים של הלשון העברית. בפינתו "באופן מילולי" המשודרת בגלי צה"ל, אמר (יום א', 26.2.17) קור כי אם אכן כך היה ראוי לכנות את "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל" בשם "יום הזיכרון לחללי ולחללות מערכות ישראל" ובשיר "מי שחלם" שכתב דידי מנוסי במקום לשיר "מי שנשאר ער כל הלילה וראה אור יום - הוא לא יניח שנשכח את ההולכים" היה עלינו לשיר את "ההולכים וההולכות". ד"ר קור הסביר, כי בשמות העצם בעברית הסתמי הוא רק במין זכר, ולכן במילים חללים והולכים נכללות גם הבנות, וכך גם האגודה למען החייל היא באותה מידה למען החיילת. כדוגמה הביא את השאלה למספר הילדים בטופס הביטוח הלאומי שבה ממלא הטופס מבין שהכוונה היא גם לבנותיו. לדבריו, המילה ילדים אינה מקבילה במקרה זה ל-boys אלא ל-children, כך גם בבני ישראל שיצאו ממצרים נכללות גם הבנות, כך גם ההורים כוללים את ההורוֹת (כלומר, את האימהות) - הכל על-פי הכלל האמור. אבשלום קור ביקש להרגיע את לוחמי שוויון האישה, ואמר כי לעומת זאת במספרים הסתמי הוא דווקא נקבה. כך למשל, יש לומר את התוצאה בכדורגל "ארבע-שתיים" ולא "ארבעה-שניים", את מספר קו 5 באוטובוס כ"קו חמש" ולא "קו חמישה", רחוב ארנון "חמש-עשרה" ולא "חמישה-עשר" וכן סעיף שבע ומועמד מספר אחת. ד"ר קור: "שוב ושוב שואלים אותי: נכון שהאקדמיה ללשון העברית החליטה, שכאשר יש בקהל יותר בנות, צריך לדבר אל הקהל בלשון נקבה? אף זאת שמועת סרק, שנפוצה בזמן האחרון. אני מודיע בזאת בלשון הברורה ביותר: האקדמיה ללשון העברית לא החליטה על כך, אפילו לא דנה בכך, אפילו לא הוגשה לה הצעה כזאת לדיון. משום שזה כלל יסוד בעברית: גם אם יש בקהל גבר אחד בלבד, נוקטים את הכלל הרגיל - פונים בזכר".