החוג לפסיכולוגיה של אוניברסיטת חיפה מציע טיפול פסיכולוגי ללא תשלום לאנשים הסובלים מדיכאון. הטיפול, שמוענק על-ידי פסיכולוגים שעברו הכשרה אינטנסיבית בתוך המגמה הקלינית לשיטת הטיפול המתקדמת, ייחודי בכך שהוא מתמקד בשיטות שנבדקו ונמצאו כיעילות מבחינה מדעית. "חלק מהייחוד שלנו הוא שאנו מתאימים לכל מטופל או מטופלת את השיטה המתאימה להם ביותר על-פי המידע המעודכן ביותר הקיים כיום", אמרה פרופ' סיגל זלכה-מנו, שעומדת בראש הפרויקט. "הגישה הטיפולית שאנו חוקרים נקראת SE (טיפול תמיכתי-פרשני) וזאת גישה מובילה בתחום הטיפול בדיכאון בעולם, והיא נחקרת בעוד מרכזי מחקר מובילים בארה"ב, תוך שיתוף פעולה איתנו".
בישראל יש כ-5.5% שסובלים מדיכאון קליני, כשרק בשבוע שעבר פרסם ארגון הבריאות העולמי כי בעשור האחרון חלה עלייה של 18% במספר האנשים בעולם הסובלים מדיכאון. על-פי הערכות הארגון, עד ל-2020 דיכאון קליני יהפוך למחלה השנייה בשכיחות הנכות שהיא גורמת. לדבריה של פרופ' זלכה-מנו, מכיוון שדיכאון היא מחלה שיכולה לעבור ואז לשוב, אחוז האנשים שסבלו מדיכאון קליני לפחות פעם אחת בחייהם גדול מאוד.
כחלק מפרויקט שהיא מובילה, מציעים לציבור הרחב טיפול ללא תשלום לדיכאון הניתן בחוג לפסיכולוגיה של אוניברסיטת חיפה. מדובר בטיפול בן 16 מפגשים לאנשים בין הגילאים 18-60. לדבריה של החוקרת, אחת הבעיות בטיפול באנשים שסובלים מדיכאון היא העובדה שרבים מהם נושרים ולא מסיימים את הטיפול, פעמים רבות מכיוון שהם מקבלים טיפול שאינו מתאים להם. הטיפול שמוענק בחוג לפסיכולוגיה של אוניברסיטת חיפה מתמקד בגישה המחקרית העדכנית ביותר ששמה דגש על כך שלכל אדם יש מאפיינים שונים ולכן הוא זקוק לטיפול שונה וייחודי. "כך למשל, בזכות המחקרים שלנו מהשנים האחרונות אנחנו יכולים לדעת על-פי מספר מאפייני אישיות לאיזה אדם מתאים טיפול פסיכולוגי ולמי עדיף להפנות לקבלת תרופות. אנחנו יודעים איזה מטופלים זקוקים לקשר חזק עם המטפל ולאיזה דווקא יועיל קשר שבו יש עליות ומורדות עם המטפל. האם המטפל צריך להיות תומך או דווקא כזה שמציע אלטרנטיבות אחרות. כיום ברור לנו שאין טיפול אחד שמתאים לכל ושאנחנו חייבים להתאים את הטיפול לאדם הספציפי", אמרה.
שיחה עמוקה הטיפול שמציע החוג לפסיכולוגיה מעניק תשובה למחיר הגבוה של טיפול פסיכולוגי בשוק הפרטי ולתורים הארוכים שבהם נתקלים מטופלים בשל העומס הרב בקופות החולים, אולם פרופ' זלכה-מנו מציינת מכשול נוסף שעומד לפני הסובלים מדיכאון קליני - יש מיתוסים שגויים רבים לגבי דיכאון, והרבה פעמים אנשים לא בטוחים אם מה שיש להם זה באמת דיכאון קליני. "ישנו סטריאוטיפ לפיו מי שסובל מדיכאון יושב כל היום בבית ולא עושה כלום, כשבפועל, אנשים יכולים לתפקד ב-100% ולסבול מדיכאון. אלא אנשים שכשקורה להם משהו, או מישהו מבצע מעשה אובדני, האנשים סביבם אומרים 'לא האמנו שיש להם בעיה'. הבעיה היא שבהרבה מקרים אפילו הם עצמם לא מגדירים עצמם כסובלים מדיכאון ורק בשיחה עמוקה יותר אנשי המקצוע יכולים לאבחן אותם", אמרה.
אז איך תוכלו לזהות אם יש חשש שאתם או הקרובים לכם סובלים מדיכאון קליני וכדאי לכם להתקשר לקבל טיפול? הצעד הראשון הוא לבדוק מה קרה בשבועיים האחרונים. האם במשך השבועיים האחרונים היית מדוכא או מדוכדך רוב שעות היום, כמעט כל יום? האם במשך השבועיים האחרונים גילית פחות עניין ברוב הדברים או פחות יכולת ליהנות מאותם דברים שלפני כן נהנית מהם רוב הזמן? אם כן, אומרת פרופ' זלכה-מנו, כדאי לשקול לפנות לייעוץ.
"חשוב לנו להעביר את המסר שטיפול פסיכולוגי נגד דיכאון יעיל ויכול לעזור בצורה משמעותית מאוד. זה הוכח באינספור מחקרים ואנחנו רואים זאת שוב ושוב בטיפולים שמטופלים מקבלים אצלנו. הם מגיעים עם רמות גבוהות של דיכאון קליני ויוצאים כשהם לא סובלים עוד מדיכאון וחשים עליה משמעותית מאוד באיכות החיים שלהם, אולם לשם כך יש לתת את הטיפול הנכון והמעודכן ביותר. אני מזמינה את כל מי שחש שהוא צריך סיוע להתקשר אלינו", היא סיכמה.
