מקלב: הצלחנו למתן את חוק המאגר הביומטרי

לאחר שמונה ימי דיונים ארוכים הוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט, הפנים והגנת הסביבה והמדע והטכנולוגיה אישרה (יום ב', 27.2.17) ברוב של שלושה ח"כים מול שניים את הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2016. בין ההישגים המשמעותיים של הוועדה היו ההחלטות כי לא יישמרו במאגר טביעות אצבע של קטינים מתחת לגיל 16, לא ייעשו שימושים משטרתיים בניגוד לכללי העיכוב הקיימים היום ובכל מקרה עד שיאושרו התקנות בכנסת, לא תוכל המשטרה להשתמש במאגר בכלל. כמו-כן נקבע כי ראש מערך הסייבר יערוך בדיקות כל שנה וחצי במקום כל שנתיים למציאת חלופות טכנולוגיות לטביעות האצבע ומערך ההסברה לגבי המאגר ייתן מענה בחמש שפות. עוד הוחלט כי שר הפניםיביא תקנות ראשונות עד 1.5.17 והכנסת תאשר אותן עד 3.7.17. יום תחילת החוק יהיה תלוי באישור התקנות בכנסת, כלומר עם כניסת התקנות לתוקף. עד אז ימשיכו לחול הוראות הפיילוט הביומטרי, דבר שעמד במוקד מחלוקת קשה שכן, במהלך הפיילוט חייבים מבקשי מסמכי זיהוי לתת טביעת אצבע שתוכנס למאגר הביומטרי ואילו בחוק מתן הטביעות יהיה וולונטרי. הוועדה עמדה על חשיבת הפיקוח הפרלמנטרי וקבעה כי לא ניתן יהיה להאריך את הוראת השעה ללא אישור הוועדה ומליאת הכנסת. ביחס לשימושים המשטרתיים, הוסכם כי כשהחוק ייכנס לתוקפו, המשטרה תוכל לבקש נתונים מהמאגר באמצעות בית המשפט מחוזי במקום השלום. המשרד לביטחון הפנים התנגד לכך והגיש רביזיה שנדחתה לאחר ששרי הביטחון וביטחון הפנים לא הצליחו להגיע להסכמות בנושא וההסתייגות תוכרע בהצבעות במליאת הכנסת. הצעת החוק נועדה לתקן את ההסדרים שנקבעו בחוק המאגר הביומטרי לקראת החלתו על כלל תושבי המדינה והיא בנויה מהוראת קבע לפיה יהיה מאגר ביומטרי של תמונות פנים בלבד ותוקף תעודות הזיהוי והדרכונים של כל האזרחים יהיה לחמש שנים, אלא אם כן קבע השר בצו תקופת תוקף ארוכה יותר. בנוסף, תיקבע הוראת שעה של חמש שנים מכניסת החוק לתוקף, אותה ניתן יהיה להאריך ללא הגבלה בתקופות נוספות של חמש שנים. לפי הוראת השעה אדם יוכל לתת הסכמה שטביעות האצבע שלו יוכנסו למאגר. מי שטביעותיו לא יוכנסו למאגר- יונפקו לו תעודת זהות ודרכון שתוקפם חמש שנים בלבד, בעוד שלמי שייכלל במאגר- יונפקו מסמכי זיהוי כאמור לעשר שנים (זהו התוקף החוקי של מסמכי זיהוי גם היום). לדרישת הוועדה, מי שטביעות אצבעותיו הוכללו לבקשתו במאגר, יוכל להתחרט בכל עת ולבקש את מחיקתן ואז יצטרך לשלם. יו"ר הישיבה, ח"כ אורי מקלב: "ביצענו הליך נכון והגון, אנחנו נמצאים פה אחרי שמיצינו הלוך וחזור את כל הדיונים והוויכוחים ולא היה עלי שום לחץ, מצד כלשהו, לנהל את הדיון הזה מהר. זו לא הצעת חוק שמשקפת ימין או שמאל, היו כאן הרבה מחלוקות וויכוחים לא פשוטים גם בתוך הקואליציה. עדיין לא השתכנעתי בצורך במאגר אך השינויים שהצלחנו להכניס כחברי הקואליציה בוועדה מיתנו את הצעת החוק. הבטחנו פיקוח פרלמנטרי הדוק והעובדה שהמאגר היום וולונטרי היא הישג של השר וגם שלנו". ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "לרוב חברי הכנסת לא נוח עם החוק הזה, עם הקצב והאופן הגורף. אין מקום לקיים את ההצבעות, צריך למצות את הדיונים. הסיכון שבקיום המאגרים הללו לביטחון הלאומי גדול לאין ערוך לתועלת. אני בעד תעודה ביומטרית ונגד מאגר". ח"כ חיים ילין: "עם הרוב הקואליציוני ברור שיאושרו התקנות ואז נמצא את עצמנו במקום של משטר משטרתי ואתם המשטרה - לאורך כל הדרך אמרתם שאין לכם עניין, כבר בתקנות אנחנו מריחים שטביעות האצבעות יהיו חלק אינטגראלי מערכת השוטר. אתם לא מבינים שהמאגר יהיה פרוץ? יהיה אצל כל שוטר? את זה צריך למנוע". ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "פניתי הבוקר לשר דרעי וליועמ"ש לכנסת לעצור את תהליך החקיקה. ב-12 בלילה קיבלתי במייל שני מסמכים של התייחסות של יחידת הממונה, לפיהם אפשר ליישם תמונות פנים וגם עניין הגיל פתיר. המסמך הזה הוא חלק מתהליך ההסתרה בפני חברי הוועדה. אנחנו הולכים לתזז את כל מדינת ישראל כל חמש שנים ללשכות האוכלוסין, כשאפשר גם כל 10 שנים. הדיונים מבוססים פה על שקרים ועל חצאי אמיתות". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "בכנסת על-פי הערכתי יש 90 ח"כים נגד החוק הזה. מספר התומכים היה אף יותר קטן אם כל אחד היה מצביע על-פי צו מצפונו. אנחנו בסוג של תאטרון בובות, נקריא את ההסתייגויות וכל אחד יצביע על-פי מחויבות המפלגה שלו". הוא הציע לדחות את ההצבעות בשבוע ולהקים ועדה של שלושה ח"כים שתיפגש עם שר הפנים ותציג את הבעיות שהועלו. "אנחנו נמצאים במהלך של הונאה, בהתחלה אמרו לנו שצריך מאגר כדי שיהיה אמצעי של תיעוד ועכשיו אנחנו מבינים שבעצם מדובר כאן על אפיק נוסף של הגעה לנתוני גוף של אזרחים שלא קשור כלל למאגר ביומטרי. אסור לאפשר את השימושים הנוספים של המאגר ובכל מקרה למנוע מצב שבו לוקחים נתוני גוף מיותרים מקטינים, גם אם זה בהסכמת הורים". ח"כ יואב קיש (הליכוד): "ההחלטה הייתה שהולכים למאגר ומהרגע שזה התקבל החשיבה הייתה איך נפגע בזכויות הפרט בצורה המינימלית ביותר. הובלנו פה מהלך שתיעשה בדיקה גם תוך כדי חמש השנים. נסדיר בתקנות שיגיעו לפה, איך אותו אזרח שמגיע לחתום, יודע על מה הוא חותם. לא יכול להיות שהפיילוט ישמש כמעין הכשר כל עוד אנחנו מדברים על תקנות. אם אין תאריך לסיום הפיילוט אני לא מצביע בעד החוק". קיש ציין כי הגיע להסכמה על הסרת הסתייגותו לפיה השר יוכל בכל עת לבטל את המאגר בתנאי שתיערך בדיקה לטכנולוגיות חלופיות לטביעות האצבע כל שנה וחצי במקום כל שנתיים, במהלך החמש השנים של הוראת השעה. ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני): "אם תיערך כאן בדיקה ינשופית תמצא חמצן שיצא מריאותיו של דוד ביטן, הוא היה פה ונעץ דברים בחברי הכנסת מהקואליציה, זהו תאטרון אבסורד מה שמתנהל כאן, הדורסנות של הכניסה לפרטיותו של האזרח הישראלי בעיצומה. אתם רומסים ברגל גסה את זכויות האדם בישראל". ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "גדלתי במדינה טוטליטרית והחוק הזה מחזיר אותי לזיכרונות ילדות ולהרגשה שמשטרת ישראל רוצה להיות האח הגדול של אזרחי ישראל. אנחנו מבקשים לצמצם את השימושים המשטרתיים במאגר עד כמעט אפס. ייתכן מצב קיצון שבו תצטרכו את המאגר אבל זה ידרוש אישור בית המשפט מחוזי. לא ייתכן שהיד על הדופק תהיה קלה בשימוש המשטרה. כשהמערכת רוצה להוכיח משהו נגד אזרח היא מצליחה ב-99.9%. המאגר נותן בידיה עוד כלי נגד האזרח. בנוסף, לא ניתן למשרד הפנים לחמוק מהדרישה לתת מידע לכל האזרחים בשפתם עם הסבר כך שיבינו על מה חותמים". הוועדה אישרה את הצעת החוק לקריאות שנייה ושלישית ברוב של שלושה ח"כים מול שניים. תמכו בהצעת החוק: הח"כים אורי מקלב (יהדות התורה), נורית קורן (הליכוד) ומיכאל מלכיאלי (ש"ס). התנגדו: הח"כים יעל כהן-פארן (המחנה הציוני) ומיכל רוזין (מרצ). בדיון בבקשת התיקונים על הצעת החוק אמרה ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "היה פה מקודם שוק בזאר בין סיעות הקואליציה. למה חייבים את הטירוף הזה בלחץ וברגע האחרון. כולנו היום חלק מאח גדול. יש פה הפרה בוטה של האיזון בין זכויות הפרט לשמירה על חוק וסדר. הממשלות דורשות יותר ויותר סמכות לקבל מידע רחב על האזרחים וזה הופך לכלי שליטה בהם. לא באמת קיבלנו נתונים רציניים ועד אז החיפזון מן השטן". הוועדה דחתה את הרביזיה שהגישו חברי האופוזיציה ברוב של שישה ח"כים מול חמישה ובכך אושרה סופית הצעת החוק לקריאות שנייה ושלישית. תמכו ברביזיה הח"כים דב חנין (הרשימה המשותפת), יעל כהן-פארן, רויטל סויד (המחנה הציוני) וחיים ילין (יש עתיד). התנגדו לרביזיה הח"כים אורי מקלב (יהדות התורה), יואב קיש, נורית קורן, ענת ברקו (הליכוד), טלי פלוסקוב (כולנו) ומיכאל מלכיאלי (ש"ס).