ועדת הכספים אישרה (יום ד', 1.3.17) לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק שנועדה לתת פטור מארנונה גם לבתי כנסת או בתי תפילה הממוקמים בתוך מוסדות לימוד כגון בתי מדרש ושמתקיימים בהם מעבר לתפילות גם לימודי תורה.
מנהלת תחום בקרה, תקצוב ופיתוח ברשויות מקומיות במשרד הפנים, גליה כהן, הגיעה היום לדיון בוועדה עם תשובה לשאלה שהתבקשה לברר בדיון הקודם, מה קורה בעניין הזה בעדות הלא-יהודיות והאם התיקון לחוק ישפיע גם עליהן ועקב כך יהיה בעל השלכות תקציביות גדולות בהרבה על עיריית ירושלים ורשויות נוספות בהן יש מנזרים, כנסיות ומסגדים. לדבריה, "בעדות הלא-יהודיות אין הפרדה, יש מבנים שמשמשים ללימודים וייתכן שמתקיימת שם תפילה, אך לא תפילה קבועה ואי-אפשר להתייחס לזה כאל בתי תפילה". בכך הוברר שהסוגיה נוגעת לבתי כנסת בלבד.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, אמר בהמשך לדבריה: "כשחוקקתי את החוק הזה עוד בכנסת ה-18, קיימתי בירור לגבי הנושא וכבר אז היה ברור שהמושג הזה של 'בית כנסת' בתוך בית מדרש קיים, או בית כנסת שמתקיימים בו גם לימודי תורה, מתקיים רק בעם היהודי".
ראש אגף גבייה ושומה,
משה לוי, שהציג את עמדת עיריית ירושלים הביע חשש, שמא בעקבות התיקון לחוק יוביל להתפשטות הדרישה לפטור מארנונה גם על דברים אחרים. גפני וחברי הכנסת יוזמי הצעת החוק, הסבירו לו כי אין באמת חשש כזה, שכן החוק המקורי מגדיר בפירוש שהפטור יינתן רק לבתי כנסת וכי כאן, בתיקון לחוק, בסה"כ מוסיפים את נושא הלימוד רק למקום שמשמש בית כנסת באופן קבוע ושיש בו את כל הסממנים של בית כנסת, לרבות ארון קודש קבוע, קיום תפילות סדירות וכד'.
ח"כ יואב בן צור, שב והדגיש כמו בדיונים הקודמים, כי "התיקון לחוק מ-2012 הוא מחויב המציאות. חייבים לתקן את המצב האבסורדי שבתי כנסת שגם לומדים בהם תורה מאבדים את זכאותם לפטור מארנונה. הנוסח המתוקן של הצעת החוק עונה על כל הצרכים של העירייה".
יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון, ואמר ש"נוסח הצעת החוק שעליו אנחנו מצביעים מונע אי-בהירות, מה נכלל בחוק ומה לא ומפיג את כל החששות. גם תקציבית מדובר בסה"כ במספר לא גדול של בתי כנסת שיתווספו לפטור המלא וממילא כבר מקבלים הנחות בארנונה, כך שאין מדובר באובדן הכנסות גדול לעיריית ירושלים או לכל רשות מקומית אחרת".