כונסי הנכסים של
מוניטין עיתונות, עוה"ד
איל רוזובסקי ו
רונן מטרי, הציגו (יום ה', 2.3.17) לבית המשפט המחוזי בתל אביב שתי הצעות לרכישת חברת-האם של העיתון גלובס. זאת, לאחר שאיש העסקים היהודי-רוסי דוד דוידוביץ והכונסים הגיעו להסכמה על הצעה שתוגש לבית המשפט, לצד זו של משפחת בר-און (עדנה בר-און ואלונה בר-און). הנשיא
איתן אורנשטיין יחליט מאוחר יותר למי יימכר העיתון.
מטרי דיווח, כי על-פי הצעת בר-און - יימכרו מניות מוניטין בתמורה כוללת של 106 מיליון שקל, ובכך למעשה יסתיים ההליך. מול דוידוביץ הושגה הסכמה בשעות הלילה הקטנות, לאחר שהגיע ארצה, והצדדים הגיעו ל"נוסח הסכם שנוכל לבלוע אותו ושאפשר להתקדם איתו". דוידוביץ מציע 102 מיליון שקל תמורת החברה, אך 38 מיליון שקל מתוכם יהיו בנאמנות תמורת האופציה למניות הוט שבידי מוניטין.
בתשובה לשאלתו של אורנשטיין אמר מטרי, כי לדעת הכונסים כפות המאזניים שקולות מאוד, יש לשמוע גם את העובדים, אך בשורה התחתונה - הם ימליצו על הצעת בר-און. אם דוידוביץ ישפר את הצעתו הנוכחית, יבחנו הכונסים מחדש את עמדתם. הוא הסביר, כי הסכום הכולל הוא לטובת בר-און, בעוד דוידוביץ נותן מיד 64 מיליון שקל ובר-און - 48 מיליון שקל. הצעת בר-און כוללת 6.5 מיליון שקל שיתקבלו בתוך מספר חודשים תמורת אופציית הוט; היתרה תשולם בתוך שלוש שנים.
הכונסים ביקשו העלאה של 10% העסקה עם דוידוביץ פשוטה יחסית, הוסיף מטרי, בעוד העסקה עם בר-און מורכבת יותר אך אינה בלתי אפשרית, שכן היא כרוכה בחלוקת דיבידנדים. בנוגע לוודאות התמורה, השאלה היחידה מול דוידוביץ היא שווי אופציית הוט. מול בר-און קיימת שאלה לגבי שווי הכבל התת-ימי שבבעלות חברת גלובסקום, שכנראה שווה 9 מיליון שקל; עוד קיימת אי-ודאות לגבי שווי חברות ההיי-טק שבידי מוניטין, המוערך ב-6 מיליון שקל.
לגבי מימון העיתון, התחייב דוידוביץ להשאיר במוניטין 32 מיליון שקל המצויים בקופת החברה ולהשתמש בהם למימון גלובס. בר-און טרם הראו מהיכן יממנו את העיתון, כאשר הצעתם אף כוללת את ריקון קופתה של מוניטין כדיבידנדים. אורנשטיין העיר, כי ברור שגם בר-און רוצים להפעיל את גלובס. לבר-און יש יתרון של היכרות ארוכה עם העיתון, ויש למשפחה גם זכות סירוב להשוות את הצעתו של דוידוביץ בתוך 20 יום, על כל מרכיביה.
מטרי הוסיף, כי יהיה קל יותר לנהל את מוניטין אם בר-און תהיה בעלת המניות היחידה, בעוד דוידוביץ יצטרך לחיות עם בר-און המחזיקה ב-25% מהמניות, כאשר יעלו טענות על הלוואה שקיבלה או לא קיבלה המשפחה ממוניטין. הכונסים מרגישים נוח יותר עם החוזה שהם ניסחו, מאשר עם החוזה שנוסח בסיכום עם דוידוביץ.
נציג
בנק הפועלים, עו"ד
ירון אלכאוי, אמר שלהצעת דוידוביץ יש יתרון בדמות הוודאות בשל הפשטות שלה - אך הצעתו הכספית עדיין אינה משכנעת, וכל עוד לא ישפר אותה, הנטייה היא לטובת הצעת בר-און. אורנשטיין אמר, כי חשוב לו שיימכרו גם מניות מוניטין המשועבדות לבנק הפועלים. כונס נכסיו של
אליעזר פישמן, עו"ד
יוסי בנקל, תמך גם הוא במכירה לבר-און, אלא אם דוידוביץ יעלה את הצעתו לפחות ב-10%. גם הכנ"ר הודיע על תמיכתו בהצעת בר-און.
מחלוקת בין העיתונאים והעובדים נציגת העיתונאים, הגרפיקאים ועובדי ההפקה, עו"ד
גלילה הורנשטיין, דיווחה כי לפנות בוקר נחתם הסכם קיבוצי בינם לבין בר-און - והגישה אותו בו במקום לעיונו של אורנשטיין. לדבריה, בהמשך להסכם יגובש תקנון אתי שיבטיח את חופש העיתונות בגלובס. לעומת זאת, הוסיפה, דוידוביץ התנער מההכרה במערכת כיחידת מיקוח, והדבר יחזיר את העיתון למאבקי העבודה שהתנהלו בו לפני ארבע שנים. הורנשטיין מסרה, כי דוידוביץ התחייב לשמור על מצבת העובדים הנוכחית לפחות 18 חודשים, ולשלם פיצויים מוגדלים למי שיפוטר בתקופה זו.
נציגת יתר 150 העובדים, עו"ד ליזה חדש, אמרה שהללו מבקשים שוויון בתנאי העבודה אל מול העיתונאים, וכי דוידוביץ הבטיח לשמר את התנאים הקיימים. בעוד דוידוביץ הצהיר שישמר את השוויון בין הקבוצות, הרי שבר-און מבטיחים בונוסים לעיתונאים; נציגי העיתונאים שבקהל טענו שאין שום הבטחה כזאת. עובדים אלו תומכים בהצעתו של דוידוביץ, בנימוק שהיא מגובה בעשרות מיליוני שקלים שיבטיחו את עתידו של העיתון. אורנשטיין העיר, כי הפיצול בעמדות העובדים הוא "רע מאוד".
בא-כוחו של דוידוביץ, עו"ד שמוליק קסוטו, דיווח שמרשו חתם באולם על אותו הסכם קיבוצי עליו חתמה משפחת בר-און, בשינוי אחד - הבונוס שהובטח לעיתונאים יינתן לכלל העובדים. לדבריו, אין ספק שהצעתו של דוידוביץ טובה יותר, שכן הסכום שלו במזומן גבוה בהרבה ובטוח, בעוד המספר שמוצג כהצגת בר-און גבוה מן המציאות - ולו רק בשל ההיוון על פני שלוש שנים של הצעה זו, והוא תלוי במימוש אופציית הוט. הוא גם אמר, כי דוידוביץ מחויב לכללי האתיקה, משום שהם מעוגנים בהסכם הקיבוצי עם העיתונאים, אותו הוא יקיים במלואו.
אורנשטיין: לא שחור-לבן לדברי נציג משפחת בר-און, עו"ד
בועז אדלשטיין, תקנון חברת מוניטין קובע שלבעלי המניות הקיימים יש זכות להיות הראשונים שיציעו לרכוש מניות אחרות, ולא ניתן לראות האם צד שלישי מוכן לשלם יותר. הוא הזכיר, כי בר-און חתמה על ההסכם בהליך הגישור אצל השופטת בדימוס
הילה גרסטל לאחר שהתקבלה הצעתו של דוידוביץ, ולא ניתן להמשיך ולגלגל את ההליכים עד אין סוף. אורנשטיין השיב, שכל עוד המכירה לא אושרה בידי בית המשפט - ההליך לא הסתיים, ו"התפקיד של בית המשפט הוא לדאוג שהתמורה המירבית מושגת".
אדלשטיין הוסיף, כי משפחת בר-און גייסה קבוצת משקיעים המבטיחים את הגב הכלכלי של העיתון, ואשר יזרימו לו עשרות מיליוני שקלים. אורנשטיין תהה, מדוע אם כך מתכוונת בר-און למשוך את המזומן שבקופת מוניטין. הוא לא אפשר לאלונה בר-און להשיב על השאלה. לדבריו, יש להעדיף את הצעת בר-און משום שהמחיר גבוה יותר והיא מבטיחה את עתידו של העיתון. הוא התחייב, כי העובדים האחרים יקבלו את התנאים שהובטחו לעיתונאים.
לאחר ששמע את עמדות הצדדים אמר אורנשטיין, כי ברור שלא מדובר בשחור-לבן, ושאל את רוזובסקי האם מדובר בישורת האחרונה. רוזובסקי השיב, כי בהתמחרות אולי ההצעות יעלו במעט, אם כי לדעת הכונסים לא ניתן לקיים התמחרות כאשר לאחר הצדדים יש זכות סירוב ראשונה, ולא טוב לעיתון שההליכים יימשכו. הוא העיר, כי הדיון הדגים מה יקרה אם דוידוביץ ובר-און יהיו שותפים בבעלות. לדבריו, לא לחינם אומרים כל הגורמים האוביקטיביים שיש יתרון להצעת בר-און, והמספרים שהציגו הכונסים הביא בחשבון את כל הנקודות שהעלה קסוטו.
הפסקות להתייעצות אורנשטיין שלח את קסוטו להתייעץ עם דוידוביץ, והלה הסכים להעלות את הצעתו ל-106 מיליון שקל: 100 מיליון שקל כעת ו-6 מיליוני שקלים נוספים בעוד שלוש שנים. מטרי השיב, כי לא מדובר בהצעה שהופכת להיות במובהק טובה מזו של בר-און והכונסים עומדים על המלצתם. קסוטו תהה, כיצד הצעתו של דוידוביץ יכולה להיות טובה עוד יותר.
אדלשטיין לא התחייב שלא לפטר עובדים שאינם עיתונאים עד יוני 2018, ואורנשטיין שאל מדוע. אלדשטיין השיב, שאין הסכם קיבוצי עם העובדים האחרים. אורנשטיין דחה הסבר זה, ואדלשטיין הצהיר שאין תוכנית לבצע פיטורי צמצום. אלונה בר-און אמרה, שלא תיטול על עצמה התחייבויות שעלולות לפגוע בעתידו של העיתון בשל מידע שאינו בידיה, משום שעדיין אינה יודעת כיצד להבטיח שגלובס יהיה רווחי.
אורנשטיין הפסיק אותה, באומרו שהדברים פוגעים בה, וכי הוא נותן משקל לא-מבוטל להבטחת עתידם של העובדים. הוא שלח את אדלשטיין להתייעץ עם בר-און בנקודה זו. לאחר ההפסקה אמר אדלשטיין, כי בר-און מתחייבת שלא יהיו פיטורי צמצום בקרב עובדי המינהלה עד סוף 2017 - כאשר כיום אין להם התחייבות כלשהי. בר-און גם תבקש מהעובדים להתארגן ומבטיחה לנהל איתם מו"מ. חדש אמרה, שהתחייבות זו אינה מספקת אותה.
