הרשם הדר חרג מסמכותו

שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יעל רז-לוי, מותחת ביקורת יוצאת דופן על רשם בית המשפט לתביעות קטנות בעיר, אורי הדר. היא קובעת, כי הדר חרג מסמכותו כאשר דן בתביעה שאינה מתאימה לערכאה זו ואף מתח ביקורת על החלטת ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין - נושא שכלל אינו מצוי בתחום אחריותו. הדר קיבל חלקית תביעה שהגיש רז הוכמן נגד עו"ד מיכה דוד, אשר ייצג עובד לשעבר של חברת סמיט וורלד טרנס שבבעלות הוכמן, וחייב אותו לשלם לו 14,000 שקל. זאת, לאחר שדוד הטיל עיקול על חשבונו של הוכמן בשל אי-תשלום סכום שנפסק לטובת מרשו בבית הדין לעבודה, והוכמן טען שמדובר בלשון הרע. רז-לוי קיבלה את ערעורו של דוד וקבעה, כי מדובר בנושא מורכב מכדי שניתן יהיה לדון בו כתביעה קטנה, וכי יש להעביר את הדיון לבית משפט השלום. היא מציינת, כי הדר כתב פסק דין בן 23 עמודים ו-110 סעיפים - חריג ביותר כאשר מדובר בערכאה זו - וכי תביעת לשון הרע מחייבת לרוב שמיעת עדים, ולכן אינה יכולה להתברר כתביעה קטנה. הדר גם מתח ביקורת על החלטת ועדת האתיקה, שדחתה את תלונתו של הוכמן על דוד - למרות שיש ערכאות אחרות המוסמכות לעשות זאת. גם לגופם של דברים, אומרת רז-לוי, פסק דינו של הדר שגוי ומצדיק את ביטולו.

חברת השיש אבן קיסר תפצה ב-6,000 שקל את בני הזוג שי ודנה קוציארו, על סדק בשיש שהותקן במטבח ביתם במאי 2010. רשם בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, בנימין בן-סימון, דחה את טענת החברה ולפיה הסדק נוצר בשל הנחת כלי חם על השיש בניגוד להוראות השימוש בו. הוא גם מציין, כי למעשה אבן קיסר הודתה באחריותה לסדק כאשר הציעה לתקן את השיש. החברה גם תשלם הוצאות בסך 1,500 שקל.

ניר שכרוף וירדן רוזן יפצו את יניב דהן ב-7,250 שקל, לאחר שניהלו איתו מו"מ לשכירת דירתו ולא הודיעו לו מבעוד מועד שהחליטו שלא לשכור אותה. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, אמיר ויצנבליט, אומר שלא נחתם בין הצדדים הסכם מחייב ולכן לא ניתן לומר שהנתבעים הפרו אותו. גם ה"אימוג'י" האופטימיים שצירפו למסריהם לתובע, אינם מלמדים על גמירות דעת, שכן נותרו נושאים פתוחים והיה ברור שיש לחתום על חוזה בכתב. עם זאת, היה עליהם להודיע לו חודש לפני שעשו זאת בפועל, על כך שלא ישכרו את הדירה - ולכן יפצו אותו בדמי שכירות ובארנונה לחודש אחד, וישלמו הוצאות בסך 750 שקל.

צבי לוין, בעליה של דירה בחדרה, יפצה ב-7,000 שקל את שירן טחירוב שהתגוררה בה בחורף 2015/16, לאחר שגשם שחדר דרך התקרה גרם נזקים כבדים לתחולתה. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה, רקפת סגל-מוהר, קיבלה חלקית את תביעתה של טחירוב באומרה, כי הגם שהיה מדובר בסערה עזה - היה על לוין לפעול קודם לכן למניעת הנזק, במיוחד לנוכח העובדה שהדירה סבלה בעבר מנזילות מים. לוין ישלם פיצוי על הריהוט שניזוק והוצאות בסך 500 שקל, אך לא על התשלום למטפלת ששכרה טחירוב לבנה, על שכר הדירה לאמה ועל עוגמת הנפש.

חברת התיירות אשת תפצה ב-2,000 שקל את חנה מרום ובני משפחתה, על בעיית ניקוז במלון בבורגס שהזמינה באמצעותה ועל חוסר הנוחות שנגרם להם בשל כך. רשם בית המשפט לתביעות קטנות בקריות, נדים מורני, דחה את יתר רכיבי התביעה בסך 10,000 שקל, באומרו בין היתר שמרום לא הוכיחה שהזמינה והובטחו לה חדרים טובים יותר, ושהיא הייתה צריכה לצפות - במלון ששמו "פלטינום קזינו" - שניניה ייחשפו למראות של מהמרים. עוד מציין מורני, כי הגשת תביעה בסך 10,000 שקל על חבילה שעלתה 1,500 דולר, מלמדת על הגזמת יתר ואולי אף על חוסר תום לב מסוים. אשת תשלם הוצאות בסך 100 שקל.

חנות מוצרי החשמל "סלון אפי רעננה" תחזיר לחנה שפורן 390 שקל - ההפרש בין המחיר בו רכשה בחנות תנור אפייה לבין המחיר בו מכרה אותה בלוח "יד 2". שפורן התלוננה שהתנור לא אפה באיכות ראויה, ושופטת בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה, רקפת סגל-מוהר, קיבלה את טענתה לפיה העוגות לא עברו את מבחן נכדיה, שמצאו אותן בלתי ראויות למאכל. היא מעירה, כי טוב הייתה עושה החנות אילו הייתה מציעה לשפורן להחליף את התנור, במקום להתנות זאת ברכישת תנור מאותה תוצרת. החנות גם תשלם הוצאות בסך 200 שקל.

חברת דלק תפצה את רחל עופרים ב-7,400 שקל על נזקים שנגרמו למכוניתה, כאשר צינור באחת מתחנותיה לא חובר כראוי והתיז דלק לתוך המכונית. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקוה, אמיר לוקשינסקי-גל, קיבל באופן חלקי את תביעתה של עופרים. הוא קבע, כי די בהחלפת ריפוד המושב שנפגע ואין צורך בהחלפת המושב כולו, וכי לא שוכנע שלרכב כולו נגרמה ירידת ערך. דלק גם תשא בשכרו של השמאי מטעם עופרים בסך 2,400 שקל ותוסיף 600 שקל בשל עוגמת הנפש.

"כתב התביעה כשלעצמו לא מגלה עילה וממילא לא מפורטים בו פרטי האירוע כפי שטוען לו התובע. רק עיון בנספחים וממילא לאחר שהבהיר התובע בדיון לפני את טענותיו ניתן היה, בקושי רב, להבין טענותיו כלפי הנתבעת". כך מתארת רשמת בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, דליה אסטרייכר, את תביעתו של הדי שליי אשר דרש פיצוי בטענה שעיריית ראשון לציון טרטרה אותו בדוח חניה. התביעה נדחתה לאחר שנקבע, כי העירייה פעלה כשורה, שליי ידע על הדוח בזמן אמת (בשנת 2013) ואף הכיר בכך שחנה שלא כחוק. אסטרייכר אומרת, כי אינה מחייבת אותו בהוצאות רק לפנים משורת הדין.

מרב נחום תשלם לקבלן נתנאל ביטון 17,000 שקל על עבודות שביצע להקמת ממ"ד בביתה. רשמת בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון, עידית כלפה, קיבלה חלקית את תביעתו של ביטון ודחתה את התביעה שכנגד שהגישה נחום. היא מצאה, כי לא ניתן להכריע מדוע הפסיקה נחום את עבודתו של ביטון, אך בכל מקרה - התחשיבים של נחום עצמה הובילו למסקנה, כי היא לא שילמה לביטון את כל הסכום שהגיע לו על העבודות שביצע עד להפסקת ההתקשרות איתו. עוד נקבע, כי לא הוכחו טענותיה של נחום כלפי כשלים בעבודה ובפיקוח עליה.

אני לא מאמין לתובע - קבע שופט בית המשפט לתביעות קטנות בעכו, משה אלטר, כאשר דחה את תביעתו של אלי כהן נגד חברת התיירות ר.ת דיסקברי מסע עולמי. התביעה הוגשה בעקבות טיול בן 18 יום לארה"ב שערכו כהן, אשתו ובתו. הוא טען, כי הזמין אוכל כשר לטיסה הלוך אך לא קיבל אותו, וכי בחדר במלון לא הייתה מיטה נוספת אלא רק ספה נפתחת. אלטר אמר, כי אינו מאמין שכהן אכן הזמין אוכל כשר; היו לו גרסאות שונות לגבי בעיית המיטה; ובכל מקרה - טענות בנושא זה יש להפנות למלון ולא לדיסקברי. כהן חויב בתשלום הוצאות בסך 750 שקל.