העליון מרחיב פיצוי על נזק מפס"ד

ניתן לקבל פיצוי על נזק שנגרם בשל פסק דין שבוטל בערעור, גם כאשר עילת הסכסוך הייתה חוזית - קובע לראשונה (יום ג', 7.3.17) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין. עד כה נקבע, שהדבר אפשרי רק בתביעות שעילתן נזיקית. בפסק הדין המנחה, משנת 1974, קבע השופט יואל זוסמן, כי מי שביצע פסק דין בר תוקף - לא ישלם פיצוי בגין נזקים שנגרמו לצד השני מביצועו, גם אם פסק הדין בוטל או שונה לאחר מכן בערכאת הערעור. אלא שבאותו פסק דין גם נקבע, כי ניתן לתבוע פיצוי בעילה של עשיית עושר ולא במשפט - שכן הצד שזכה תחילה, קיבל לידיו רכוש שבסופו של דבר לא נותר בידיו. לדברי רובינשטיין, "עסקינן אפוא במעין חסינות, העומדת לתובע מפני תביעה על הנזק שנגרם לנתבע בעקבות הפעולה שנעשתה על-פי פסק דין בר תוקף, משום שפעולה זו נעשתה מכוח סמכות כדין; השכל הישר מורנו, כי אם שעה שנעשתה הפעולה חסתה בצילו של פסק דין תקף לאותה שעה, לא יחויב אדם בנזיקין. אולם בנשימה אחת ייאמר, כי איזונים משפטיים שאף הם מעוגנים בשכל הישר, פתחו את דלת התביעה בעילת עשיית עושר ולא במשפט, כדי למנוע התעשרות שלא כדין ו'עשיית קופה' שאינה ראויה. "...החסינות העומדת למזיק בפני אחריות לנזק הנובע מפעולה שנעשית על בסיס פסק דין בר תוקף, אינה עומדת לו מפני תביעת ההשבה. רוצה לומר, אף שפעולתו נעשתה כדין לעת ההיא, ודבר זה מקום לו חסינות מפני תביעה על הנזקים שנגרמו, עדיין קמה עליו החובה שלא להתעשר על חשבון הניזוק, וזו אינה חולפת". מכאן עובר רובינשטיין לדון בשאלה, האם ניתן להחיל את אותו מנגנון גם על תביעות שעילתן חוזית, ותשובתו חיובית. "אף בדיני החוזים, משנגרם הנזק בעקבות ביצועו של פסק דין בר תוקף, אין זה ראוי שהנתבע יקבל פיצויים בגינו, שכן שיקולי המדיניות, על פיהם אין אנו רוצים לנעול את הדלת בפני תובעים, רלוונטיים בין אם מדובר בתביעה על-פי דיני הנזיקין ובין אם מדובר בתביעה על-פי דיני החוזים". בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של הראל הכהן וקבע, כי על אלי ניסן לפצותו ב-100,000 שקל בשל פינויו מנכס ששכר על-פי פסק דין של בית משפט השלום שבוטל במחוזי. השופטים סלים ג'ובראן ויורם דנציגר הסכימו עם רובינשטיין. את הכהן ייצג עו"ד יהונתן גינת, ואת ניסן - עו"ד ישראל הרפז.