ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ג', 7.3.17) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 77), התשע"ז-2016, לפיה כל עבירות הקנס יהפכו לעבירות מסוג ברירת משפט.
עבירות הקנס מתחלקות כיום לשני סוגים: עבירות מסוג ברירת קנס - אדם מקבל הזמנה למשפט, אך ניתנת לו ברירה לתשלום קנס בשיעור שנקבע במקום להישפט ועבירות מסוג ברירת משפט - האדם מקבל הודעה על תשלום קנס ואם הוא מעוניין להישפט על העבירה עליו לבקש זאת במפורש אחרת יועבר הקנס לגבייה. התיקון המוצע נועד לבטל את ההסדר של ברירת קנס ולהפוך את כל עבירות הקנס לעבירות מסוג של ברירת משפט. לבקשת המשרד להגנת הסביבה, הוועדה החריגה את עבירת הקנס שבפקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן והותירה אותה כברירת קנס.
עו"ד יפעת רווה ממשרד המשפטים: "הגענו למסקנה כבר מזמן כי בהסדר הקודם אין תועלת. הוא העמיס על בתי המשפט עם תיקים של אנשים שרובם לא חושבים שנעשה להם עוול ומכל מיני סיבות לא משלמים. עם השנים רוב עבירות הקנס הארציות הפכו לברירות משפט כמו כל עבירות התעבורה והרבה עבירות של הגנת הסביבה. ברירות קנס נותרו ברשויות מקומיות וכמה עשרות מהן הפכנו כבר כאן בוועדה".
עו"ד יוני שמיר מהמשרד להגנת הסביבה: מנגנון הערבות הפועל כיום נקבע כדי לא לעכב כלי שיט משך שבועות עד השלמת חקירה בעניינו. הסדרת המנגנון בפקודה הקיימת יחייב שינוי חקיקתי מורכב ולכן נבקש בשלב זה החרגה. בברירת משפט, אם הגורם מתעלם מהקנס, אין לנו דרך לממש את הערבות שהוא הפקיד כי למרות שהחוק היבש מאפשר את החילוט, הסחבת בבית המשפט להוכיח שלא שילם מסורבלת ביותר ולוקחת שנים. בנוסף, ברירת הקנס היא כתב אישום לכל דבר ועניין כך שאם אדם לא מתייצב אני יכול לקבל פס"ד בהיעדרו ולבקש לממש את החילוט במסגרת גזר הדין. מדובר בחמישה עד שישה תיקים בשנה ולכן אין כאן הכבדה על בית המשפט.
נירה סלומון ממרכז השלטון המקומי: "ממדגם שערכנו עולה כי הרשויות שכבר עברו לברירת משפט ציינו התייעלות ואלו שנשארו עם ברירת קנס הביעו רצון לעבור לברירת משפט". היא ביקשה 180 יום לתחילה כדי לעדכן את הרשויות, בשל "ביורוקרטיה פנימית של הרשויות. שלא יפעלו שלא על-פי החוק".
תמך בהצעת החוק: ח"כ
בני בגין (הליכוד) ולא היו מתנגדים.
