מאסרים לבכירי חברת החשמל בפרשת סימנס

חמישה בכירים לשעבר בחברת החשמל הודו והורשעו (יום ה', 9.3.17) בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון בפרשת סימנס, בה שילמה חברת הענק שוחד תמורת רכישת טורבינות ומוצרים מתוצרתה בשנים 2005-1999. הסדר הטיעון הושג בעקבות גישור פלילי שניהל השופט בני שגיא. החמישה הודו, שתמורת שוחד במיליוני דולרים סייעו לסימנס לזכות בעשור הקודם במכרזים בהיקף של קרוב ל-3 מיליארד שקל. דוד קון, ששימש בשנים 2004-1999 כסמנכ"ל וכמשנה למנכ"ל חברת החשמל, הודה והורשע בקבלת שוחד ב-500,000 דולר ובדרישת תשלום נוסף. הכספים הופקדו עבורו במזומן בכספת באנגליה. לפי ההסדר, ייגזרו עליו 45 חודשי מאסר, יחולטו ממנו מיליון שקל והמדינה תבקש קנס וחילוט נוסף. קון היה הסמכות הבכירה ביותר בחברה בנושא ייצור החשמל ובעל השפעה מכרעת במכרזים בהם התמודדה סימנס. יונה שוויצר, ששימש כמנהל האגף לתכנון הנדסי והיה חבר בוועדת המכרזים העליונה, הודה והורשע בקבלת שוחד ב-200,000 דולר, שהועברו לחשבון בשוויץ בשליטת חברו. לפי ההסדר ייגזרו עליו 29 חודשי מאסר, יחולטו 200,000 שקל והמדינה תבקש קנס וחילוט נוסף. יעקב (יאשה) חאין, סגן מנהל אגף הייצור ומי שכיהן כמשנה למנכ"ל חברת החשמל עד סוף 2014, הודה והורשע בקבלת שוחד בסך 290,000 דולר מסימנס, שהועברו לחשבונו בשוויץ. לפי ההסדר, ולאור נסיבות אישיות חריגות, הסכימה התביעה שייגזרו עליו רק שנתיים מאסר, יחולטו 850,000 שקל ויוטל עליו קנס בסך 300,000 שקל. הוא היה מעורב במכרזים ולעמדתו ניתן משקל משמעותי. חיים בר-נר, ששימש כסגן מנהל באגף לתכנון הנדסי והיה מעורב במכרזים, הודה והורשע בקבלת שוחד בסך 430,000 דולר, שהועברו לחשבונו בשוויץ, ודרישת תשלומים נוספים. לפי ההסדר ייגזרו עליו 33 חודשי מאסר ויחולטו 1.7 מיליון שקל. צבי אייל, ששימש כמנהל מחלקה באגף לתכנון הנדסי, הודה והורשע בקבלת שוחד בסך 260,000 דולר שהועברו לחשבונו בשוויץ. לפי ההסדר ייגזרו עליו 28 חודשי מאסר, יחולטו 470,000 שקל ויוטל עליו קנס בסך 570,000 שקל. הוא נחשב לבר-סמכא בתחום הטכני ולהמלצותיו ניתן משקל רב.

מכרזים ב-3 מיליארד שקל

השוחד שולם באמצעות בכירי סימנס ישראל: המנכ"לים גונתר וייס ויונתן אהרונסון (שהפך לעד מדינה) וגורמים אחרים בחברה. בסך-הכל הועברו בפרשה זו 13.5 מיליון דולר, תוך שימוש בחשבונות קש והסכמי ייעוץ פיקטיביים ככסות לתשלומי השוחד. תפקיד מרכזי בפרשה מילא גם שלמה דניאל, גיסו של אהרונסון, שהעמיד לרשות נותני השוחד חשבונות בנק בשווייץ. השוחד ניתן כדי לקדם את זכייתה של סימנס במספר מכרזי ענק של חברת החשמל: טורבינות גז משולבות בשנת 2001 (בהיקף 340 מיליון דולר), שתי עסקות המשך בשנתיים הבאות (410 מיליון אירו), מערכת חלוקת חשמל (80 מיליון אירו) וציוד לתחנת הכוח בגזר (22 מיליון אירו). במסגרת הפרשה הודתה סימנס במתן השוחד ושילמה 160 מיליון שקל לקופת המדינה. השופט לשעבר דן כהן, שהיה דירקטור בחברת החשמל ויו"ר ועדת המכרזים, נשלח לשש שנות מאסר בין היתר בשל קבלת שוחד מסימנס בסך 4 מיליון דולר. הפרשה בישראל הייתה חלק ממארג שוחד כלל-עולמי בסכומי עתק, בגינו נקנסה סימנס במאות מיליוני דולרים בארה"ב. המדינה לא הגיעה להסדר עם דוד אלמקייס, שהיה מנהל אגף התכנון ומאוחר יותר סמנכ"ל חברת החשמל, וההליכים נגדו יימשכו. המדינה מסבירה את ההסדרים בהודאותיהם של הנאשמים, בעונשי המאסר המשמעותיים להם הסכימו, ובעיקר בכל שחלפו 15 שנים מאז בוצעו מרבית העבירות. המדינה מעירה, עם זאת, כי חלק מהזמן הרב נדרש בשל פעולות ההסתרה שביצעו הבכירים, ואשר הצריכו חיקורי דין בחו"ל. עוד נלקחו בחשבון נסיבותיהם האישיות והרפואיות של חלק מהנאשמים. את המדינה ייצגו עוה"ד יהודית תירוש-גרוס, אבי ארוניס ואסף עיסוק; את קון - עו"ד עופר ברטל; את שוויצר - עו"ד גיל פרידמן; את חאין - עוה"ד גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי; את בר-נר - עו"ד יניב סיימון; ואת אייל - עו"ד עמית חדד.