העליון מפרש את ההעדפה במכרזים

כאשר פער המחירים הראשוני בין הצעתו של מציע מאזור עדיפות לאומית לבין ההצעה המיטבית עולה על 15%, לא תינתן העדפה מכוח תקנות ההעדפה לתוצרת הארץ במכרזי של משרד הביטחון - קובע לראשונה בית המשפט העליון. פסק הדין ניתן בחודש שעבר והותר לפרסום אתמול (יום ד', 15.3.17). השופט יצחק עמית נדרש למלאכה סבוכה של פרשנות תקנות ההעדפה, אשר לדבריו מנוסחות בצורה מסורבלת. בדומה לכך אמר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, קובי ורדי - בפניו נדון העניין במקור - כי "כל הקורא את התקנות יכול להבין שהניסוח אינו בהכרח מן המשובחים והן קשות להבנה וייתכן שזה מקור הפרשנויות השונות, כאשר לא מן הנמנע שיש מקום לנסחן באופן שונה ובהיר יותר, כך שכוונת מתקינן תבוא לידי ביטוי באופן ברור יותר". התקנות, שהותקנו לפני כשני עשורים, מיועדות לחייב את משרד הביטחון לרכוש מוצרים ממפעלים שבאזור קו העימות וממפעלים שבאזור עדיפות לאומית. לגבי אזור קו העימות נקבע, כי יראו את ההצעה כאילו היא נמוכה ב-15%, ואם אחרי הפחתה זו היא תהיה עדיפה - יהיה חייב משרד הביטחון לבחור בה. לגבי איזורי עדיפות נקבע, כי המחיר יופחת ב-5% או ב-15% (בהתאם לאיזור), ואם ההצעה הופכת לטובה ביותר - יוכל המציע להפחית בפועל את המחיר ולזכות במכרז. השאלה שעמדה להכרעה הייתה, האם יש להפעיל מלכתחילה את המנגנונים הללו כאשר ההצעה מאזור העדיפות גבוהה ב-15% מההצעה הזוכה. ורדי השיב על כך בשלילה, ועמית אימץ את עמדתו, כאמור - לאחר פרשנות ארוכה. פסק הדין ניתן במחלוקת בין חברות, ששמותיהן נאסרו לפרסום, על מכרז של משרד הביטחון. השופטים נעם סולברג וענת ברון הסכימו עם עמית. את החברה המערערת ייצגו עוה"ד צבי אגמון, עומר דקל, שרית יקוטי, עינת שרק וגיא אהרונסון, ואת החברות הזוכות - עוה"ד הדס ערן, רועי שויקה, רן שפרינצק, ניר פרידמן ונמרוד אהרון.