נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, מתנגד להגדרת חדלות הפרעון שבחוק הנדון כעת בוועדת החוקה חוק ומשפט. על-פי ההצעה, המבחן היחיד יהיה תזרים מזומנים, בעוד שכיום נבחנות גם ההתחייבויוץ. אורנשטיין מזהיר, כי הסתפקות במבחן התזרים תגרום לתוהו ובוהו, ותכניס להליכים מי שכל הבעיה שלו היא בתחום זה. הוא דיבר (יום ה', 16.3.17) ביום עיון של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. אורנשטיין הוא השופט המוביל בארץ בתחום חדלות הפרעון.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
מיכל אגמון-גונן, אמרה כי הגיע הזמן להסדיר את הטיפול של הבנקים בלווים קטנים הנקלעים לחובות, בין אם מדובר בלקוחות פרטיים ובין אם מדובר בחברות. היא קראה להסדיר את גובה ריבית הפיגורים (כיום היא גבוהה מדי ויש לקבוע לה גבול), את השעבודים המבטיחים את ההלוואה (לעיתים החובות של לווים קטנים יותר בטוחים) ונסיבות נטילת ההלוואה (האם הבנק דחף את הבנק לקחת הלוואה נוספת). לדברי אגמון-גונן, יש גם להביא בחשבון שהחייבים לרוב לא מיוצגים, מוצאים את עצמם בסיטואציה מאיימת ולא-מוכרת ומדובר בכשל שוק שאיתו צריך להתמודד המחוקק או הרגולטור.
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
עודד מאור, העיר, כי מהצעת חוק חדלות פרעון נעדר עקרון תום הלב, וכי נראה שבתי המשפט הם שיצטרכו להכניס נושא זה למערכת השיקולים. לדעת מאור, לא ניתן יהיה להתעלם למשל ממצב בו אדם עובר מבנק לבנק ונוטל עוד ועוד הלוואות, כאשר הוא יודע שאין ביכולתו לפרוע אותן, ולהכניסו תחת כנפי החוק החדש.
לדעת מאור, יש מקום לפיקוח רגולטורי על גובה הריבית בעת נטילת משכנתה ראשונה לצורכי מגורים, כך שהיא תהיה נמוכה משמעותית מזו הניתנת לדירה שנייה או לצורכי עסקים. הוא סבור, כי יש מקום לכך כדי להבטיח שהלווים לא יאבדו את מקומות מגוריהם, שכן מתן דיור חילופי - כפי שהחוק מחייב כיום - רק פוגע בנושים האחרים והקטנים יותר.
כונס הנכסים הרשמי, פרופ'
דוד האן, אומר שהדרישה לרוב כפול לצורך אישור הסדר נושים - במניין המצביעים ובסכום הנשייה - היא דרישה ארכאית. האן רואה מקום לדרישת רוב בנוגע לסכום, בעוד הדרישה לפי נוכחים מתעלמת מכך שמשקיע מוסדי למשל מייצג עשרות ומאות אלפי משקיעים. "טוב היה עושה המחוקק אם היה מבטל את הדרישה לרוב פרסונלי", קבע, בהזכירו שאין דרישה זו באסיפות כלליות של בעלי מניות. במצב הנוכחי, ניתן כוח סחיטה לכל נושה בלא קשר להיקף הנשייה, ציין האן.
ממלא-מקום יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ אוסמה סעדי, הודיע, כי הכוונה בוועדה היא לסיים את הכנת חוק חדלות פרעון כבר במושב הבא של הכנסת - דהיינו לפני פגרת הקיץ. לדבריו, חברי הוועדה שותפים לרצונה של שרת המשפטים,
איילת שקד, להביא לסיומה את החקיקה הנמשכת שנים רבות.
היועץ המשפטי הראשי של
בנק לאומי, עו"ד חנן פרידמן, הזכיר, כי הבנקים חייבים להשיג תשואה של לפחות 8%, אחרת בעליהם לא יחזיקו בעליהם. הוא הזהיר, כי הטלת מגבלות כבדות מדי תביא לכך שהבנקים לא יוכלו להשיג תשואה זו, מה שיוביל לכך שיימנעו מהעמדת אשראי בתחומים מסוימים. "שנתיים אחרי כל שינוי כזה, יבואו וישאלו מדוע הריבית עולה או שלא מעמידים אשראי", הוסיף.
עו"ד פיני רובין, המייצג בנקים וטייקונים, אמר כי לרוב הבנקים אינם טועים כאשר הם מנסים להגיע להסדרי חוב מחוץ לכותלי בית המשפט. רק כאשר אין מנוס, פונים הבנקים לבית המשפט - אמר. הוא הסביר, כי הבנקים רוצים למנוע מן החייב את הסטיגמה של פושט רגל, והם נותנים לחייב ארכה מתוך הנחה שהוא המכיר בצורה הטובה ביותר את עסקיו.
