מינהל מקרקעי ישראל (שמה הקודם של רשות המקרקעין) העביר לקרן הקיימת לישראל, בין ספטמבר 1991 לאפריל 1992, כ-51 אלף דונם בגליל. כך מגלה (יום ג', 21.3.17)
מבקר המדינה יוסף שפירא בדוח משלים על הקרן הקיימת לישראל. איש לא בדק ואיש לא יודע מה שווי הקרקעות, והמבקר אומר ששווין "אולי מיליארדי שקלים".
העברת הקרקעות היא תוצאה של זיכרון דברים סודי שנחתם בין הצדדים באוגוסט 1991. הרקע: קק"ל ניהלה ומנהלת זה עשרות שנים קרקעות של המדינה, ויש לה הוצאות גדולות, בעיקר בפיתוח ובייעור. קק"ל דרשה מהמדינה להחזיר לה כספים אלו. והייעור שהיא עושה על קרקעות אלו. הדבר מעוגן באמנה בין הצדדים שנחתמה בשנת 1961.
במשך עשרות שנים לא דרשה קק"ל את הכסף. לבסוף, ב-1998, הגישה דרישה. לאחר מו"מ ארוך נחתם כאמור זיכרון הדברים הסודי. נקבע, שקק"ל תקבל קרקעות במקום כסף מזומן. מבקר המדינה תוקף הסדר זה ואומר שתשלום במגרשים וקרקעות במקום מזומנים הוא בעייתי. קק"ל דרשה לקבל 242 אלף דונם, אך נקבע שתקבל רק 51 אלף דונם. כל הקרקעות הועברו בתוך מספר חודשים לאחר חתימת ההסכם.
סודיות - מדוע?
לא רק שלא בדקו מה שווי הקרקעות - כותב המבקר - אלא שבניגוד לחוק ובניגוד להסכם בין הצדדים, לא דיווחו לפני מעשה על כך לוועדת הכספים של הכנסת, אולי כדי לשמור על סודיות.
לאחר מעשה הודו משרד האוצר והגורמים האחרים שהיו מעורבים בנושא, שהעניין לא הובא לאישור ועדת הכספים או הכלכלה של הכנסת. משרד האוצר פעל בשנה האחרונה להביא נושאים מעין אלו לדיון ואישור ועדות הכנסת.
ההסכם המקורי קבע, שמינהל מקרקעי ישראל יקים קרן ייחודית, שתעסוק בהעברת הכספים. או הקרקעות. מתברר שהקרן לא הוקמה, והקרקעות הועברו ישר לקק"ל.
קק"ל מכרה קרקעות בשקלים בודדים או באפס קק"ל לא דיווחה על שווי הקרקעות שקיבלה ומה עשתה בהם. האוצר לא דרש לקבל מידע. המבקר שפירא כותב כי יש לראות בחומרה את המחדל של של משרד האוצר ורשות מקרקעי בעניין זה. שלא בדקו ולא דרשו מקק"ל דיווח במשך שנים רבות.
לאחר דרישות רבות מצד מבקר המדינה, שלחה קק"ל דיווח, שלפיו מכרה בכ-200 מיליון שקל קרקעות שקיבלה מהמדינה. המבקר שפירא מביע תמיהה על פירוט הנתונים. הוא מגלה, כי בחלק מהקרקעות כתוב ששוויין אפס, בעסקות אחרת נקבע מחיר של כמה עשרות שקלים בודדים, והיו אפילו עסקות שבהן נקבע מחיר שלילי, דבר שפשוט אין להבין אותו.
קק"ל טוענת, כי משנת 1991 ועד שנת 2013 היא הוציאה 10.5 מיליארד שקל על עבודות פיתוח וייעור בקרקעות של המדינה. מדובר בקרקעות בהיקף גדול, שהיו במקורן של המדינה, והועברו לניהול הקרן הקיימת, על-פי ההסכם משנת 1961. בנוסף, בבעלות קק"ל 2.5 מיליון דונם, חלקם מלפני קום המדינה.
טעו לרעתם ב-7 מיליארד שקל מצד שני, מגלה המבקר, רשלנות הקרן הקיימת הגיעה לממדים של מיליארדי שקלים. באוגוסט 2014 שלחה קק"ל - לא נמסר אם המכתב חתום בידי היו"ר הקודם
אפי שטנצלר או בידי המנכ"ל הקודם מאיר שפיגלר - מכתב לראש הממשלה
בנימין נתניהו, ובו היא דורשת 8 מיליארד שקל כהחזר הוצאות פיתוח וייעור. המבקר בדק ומצא שקרן קיימת טעתה לרעתה ב-7 מיליארד שקל, מאחר שהוצאותיה הכוללות הגיעו ל-15 מיליארד שקל.
לא נמסר מה עלה בגורל הדרישה ככל הידוע, המדינה לא שילמה סכום זה. בנובמבר 2015 נחתם הסכם בין הצדדים שבו נקבע כי תהיה התחשבנות ובדיקה של הנושא. הדוח הקודם של מבקר המדינה, לפני חודשיים, קובע שלא נעשתה בדיקה עד היום.
מבקר המדינה דורש להפסיק את הנוהג של תשלום בקרקע במקום במזומן. הוא קורא לקק"ל להנהיג סדר ולרשום בדיוק את הקרקעות שקיבלה מהמדינה ומה שוויין הריאלי. עליה גם להציג שווי ריאלי של עסקות המכירה. המבקר דורש מרשות מקרקעי ישראל להנהיג סדר גם אצלו. משרד המשפטים הודיע שהוא תומך בדיקות מבר המדינה.
פרסום הדוח המשלים בנושא קק"ל התעכב, משום קק"ל פנתה לפני שלושה חודשים לוועדת הביקורת של הכנסת, וביקשה למנוע את פרסום הפרק. ועדת משנה של ועדת הביקורת דנה כמה פעמים בבקשת הקרן הקיימת. בשבוע שעבר(14.3.17) דחתה את בקשת הקרן הקיימת, והפרק במלואו פורסם היום.
מעיון בפרק עולה תמיהה, מדוע בכלל ביקשה קרן קיימת לא לפרסם אותו. בפרק זה אין מידע ביטחוני או מידע דומה המצדיק'הטלת איפול.
