ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ
איתן כבל, דנה (יום ב', 20.3.;7) באגרות שגובה רשות שדות התעופה מחברות התעופה ומהנוסעים ובמדיניות הפיתוח של הרשות, על-מנת לבחון דרכים לעודד את התיירות הנכנסת, להגביר פעילות חברות התעופה ולהקל על הנוסעים.
רש"ת גובה באגרות 9-5% מעלות הטיסה ח"כ
עודד פורר, שביקש את קיום הדיון, אמר כי אחת הבעיות המרכזיות שמונעות הגעת תיירים לישראל הוא האגרות הנגבות מחברות התעופה והנוסעים הנכנסים, וציין כי לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לדיון, רש"ת גובה באגרות 5 עד 9 אחוז מעלות הטיסה. לדבריו, ישראל לא מצליחה לעלות על מפת התיירות העולמית בגלל האגרות.
מנכ"ל משרד התיירות,
אמיר הלוי, אמר כי המדינה צריכה להחליט מה היא רוצה יותר, להוציא תיירים ישראלים לחו"ל או להביא תיירים לישראל. הוא הוסיף כי מנהלי חברות התעופה המציעות טיסות מוזלות (לואו-קוסט) מבקשים סיוע בהוזלת העלויות, וציין כי הפטור מאגרות שניתן בעובדה הוביל לזינוק מ-4 טיסות חודשיות לפני שנתיים לכ-40 בשנה הבאה. "אנחנו עובדים עם תקנה בת 30 שנה שלא מתאימה למציאות של היום", אמר.
הבעיה היא בהבאת תיירים היא יוקר המחיה ולא האגרות מנכ"ל רשות שדות התעופה,
יעקב גנות, אמר כי "מלון מעולה בהונגריה עולה 400 שקל ללילה לזוג, בעוד שבאילת המחיר הוא 2,500 שקל ופה מדברים על 4 דולר אגרה כי זה הכי פופוליסטי. הבעיה בהבאת תיירים היא יוקר המחיה ולא האגרות". הוא הוסיף כי בשונה מהעולם רש"ת משלמת עלויות הוצאות הביטחון ופיקוח הטיסה. לדבריו, גם התשלום עבור סבלות הוא תשלום אותו מעבירה הרשות לנתוני השירות. הוא הוסיף כי החברות יכולות להפחית עלויות סבלות אם יודיעו לרש"ת 48 שעות על נוסע ללא כבודה, אך הן לא מתאמצות לעשות זאת.
גנות התייחס גם לתוכניות הפיתוח ואמר כי הן נאמדות בכ-3.5 מיליארד שקל ב-3 שנים, וכוללות, בין השאר, הוספת זרוע רביעית וחמישית בטרמינל 3. היו"ר כבל ביקש לדעת האם העברת הכספים לאוצר לא תפגע בתוכניות הפיתוח ותביא להקפאת פרויקטים. גנות השיב כי אין עיכובים וכי ההכנסות השנתיות של הרשות הן המקורות לפיתוח. נציג האוצר, אלי מורגנשטרן, אמר כי המשרד עשה בדיקה מעמיקה, שהעלתה כי הצטברו עודפים שלא נדרשים לתוכנית הפיתוח ומשך מקופתה כ-1.3 מיליארד שקל.
לדבריו, רש"ת צפויה לעמוד בכל משימותיה. היו"ר כבל אמר בתגובה כי אם רש"ת היא אגף גבייה חדש אז שיודיעו את זה לציבור, ותהה אם הכל טוב ויש עודפים אז למה לא להוריד אגרות ולהקל על הציבור. מורגנשטרן השיב: "הכספים נצברו מכיסי האזרחים וכשהאוצר לוקח כסף הוא מחזיר אותו לאזרחים. היו"ר כבל הגיב כי מי שמשלם את אגרות רש"ת מצפה לקבל שירות מרש"ת, ולא לממן דברים אחרים.
מנכ"ל ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט"א, קובי זוסמן, אמר כי צריך רפורמה בנושא האגרות וכי בעולם יש הלימה בין האגרות שהחברות משלמות לתוכניות הפיתוח. "בעולם יש דיאלוג בין החברות למפעיל השדה, והן מבינות בדיון עבור מה הן משלמות, בארץ אין הלימה", אמר. הוא קרא לשינוי באגרת הנוסע הנכנס, בסך 5 דולר, ולהביא לכך שהנוסע ידע שהוא משלם אותה ולא חברת התעופה. הוא הוסיף כי את שירת הסבלות חברות התעופה היו מעדיפות לקנות בשוק החופשי.
סמנכ"ל
משרד התחבורה לתכנון וכלכלה, צ'רלי סולומון, אמר כי קיים צוות במשרד, הפועל בשיתוף פעולה עם האוצר, שבוחן את השינויים הנחוצים בעקבות השינוי בענף, לרבות עידוד הפעילות והתאמת מבנה האגרות לחברות הלואו-קוסט. הוא אישר כי יש מקום להתאים את מבנה האגרות לשינוי בשוק.
מנהל אגף הכלכלה באל על, אריאל שוורצברג, התייחס לנושא הכבודה ואמר כי החברה מתמרצת נוסעים להודיע לה מראש אם הם מתכוונים להגיע ללא כבודה, אך מתוך 16% מהנוסעים שמגיעים ללא כבודה מצליחה להודיע רק על אחוז אחד בלבד. מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות, חני סובל, אמרה כי "ביום שחברות התעופה יחזירו כסף לנוסע שמודיע שהוא מגיע בלי מזוודה הבעיה תיפתר".
היו"ר כבל סיכם ודרש ממשרד התחבורה לקבל לוחות זמנים לסיום בחינת מבנה האגרות, ודרש להעביר את הדוח לוועדה. הוא אף הודיע כי יקיים על כך דיון מעקב בתחילת יוני והוסיף: "אנחנו רואים בחומרה רבה את העובדה שהאוצר שולח יד לתוך תקציב רשות שדות התעופה, שכל כולו נועד לפיתוח. אם זה מס אז צריך להגיד את זה ולא להשתמש ברש"ת כמי שגובה מס עקיף. "האוצר לא יכול לקחת כסף כי בא לו, ובסוף רש"ת תעמוד מול שוקת שבורה", אמר. הוא הוסיף כי הוא לא מתכוון לוותר בעניין הזה, ואמר כי הוא רוצה לדעת האם הסכום שנלקח מרש"ת, על-ידי האוצר, לא יפגע בתוכנית הפיתוח ומדוע האוצר לא שוקל הפחתה משמעותית של האגרות.
