המדיניות הישראלית ביחס למלחמת האזרחים בסוריה היא אי-מעורבות גלויה, אולם ישראל מצליחה לשמור על גבול שקט, לשמור על האינטרסים שלה ולמנוע התעצמות ממי שלא אמור להתעצם. כך אומר (יום ג', 21.3.17) הרמטכ"ל
גדי איזנקוט, בכינוס לזכרו של
מאיר דגן, שנערך במכללה האקדמית נתניה.
איזנקוט סקר את האיומים העומדים בפני מדינת ישראל, תוך התייחסות לשינויים במצב הגיאו-פוליטי במזרח-התיכון: "אנחנו רואים התפרקות של הסדר הישן, התפרקות של מדינות. איום שמשתנה מצבאות סדירים לארגוני טרור. אנחנו רואים את זה בצפון - את חיזבאללה, ובדרום את חמאס כמו גם הרבה ארגונים חדשים כדוגמת דאעש שהפך לאיום שמשפיע על ישראל, המזרח-התיכון והעולם כולו".
עוד הוסיף איזנקוט ודיבר על ההתפרקות של סוריה, תוך אמירה שניתן לראות עלייה במעורבות המדינתית במלחמה. לדבריו, העלייה במעורבות המעצמות בלחימה מאפיינת את המציאות של שדה הקרב כיום, וכן תאפיין את המציאות בעתיד ותשפיע על פעילות צה"ל.
לפי איזנקוט, צה"ל מאותגר בחמש חזיתות. החזית הראשונה היא החזית הצפונית מול חיזבאללה. לדבריו, הארגון איבד למעלה מ-1,700 לוחמים במלחמת האזרחים בסוריה. אולם במקביל רכש ניסיון קרבי שמביא גם לשינויים במבנה הארגוני. למרות זאת, אמר איזנקוט כי חיזבאללה נמצא במספר משברים, ביניהם משבר כספי ומנהיגותי. בתור דוגמה, התייחס איזנקוט לדיווחים בעולם הערבי על רציחתו של רמטכ"ל חיזבאללה, מוסטפא באדר א-דין, פעולה שלפי פרסומים אלו מיוחסת להנהגת הארגון. "זה מצביע על גודל האכזריות, המורכבות והמתח שיש בין ארגון חיזבאללה לבין אירן. הפרסומים האלו עולים בקנה אחד עם המידע שלנו. זה מצביע על עומק המורכבות והמשבר שהארגון נמצא בו לצד פעילותו בסוריה".
החזית השנייה היא החזית הסורית. איזנקוט אמר כי ישראל נוקטת מדיניות של אי-מעורבות גלויה, לצד שמירה על האינטרסים של ישראל. אינטרסים אלו, ציין, הם שמחייבים פעילות צבאית למניעת התעצמותם של ארגונים בזירה, תוך רמיזה לפרסומים הזרים של פעילות ישראלית נגד הברחות הנשק של חיזבאללה מסוריה ללבנון.
האתגר השלישי הוא רצועת עזה, איום מאתגר ומתמשך. איזנקוט אמר כי לאחר מבצע צוק איתן, חמאס ממשיך להתעצם ולחדש את יכולותיו התת-קרקעיות. למרות זאת, לדבריו, השנתיים וחצי שעברו מאז סיום המבצע הן השקטות ביותר בגזרה מאז מלחמת ששת הימים.
החזית הרביעית היא המציאות ביהודה ובשומרון, לאור הימצאותם של 2.8 מיליון פלשתינים, וההבנה שתופעת הטרור היא תופעה קבועה ומתמשכת. לפי איזנקוט, הטרור הוא כלי לגיטימי בעיני האוכלוסייה הפלשתינית המקומית. "פיתחנו לאורך השנים דפוס ברור מאוד של סיכול טרור, דפוס שמאפשר ביטחון וחופש פעולה למקבלי ההחלטות. לפני שנה וחצי ראינו משהו חדש, טרור בהשראה בלי הכוונה ארגונית, אלא מאות צעירים וצעירות שמחליטים לעשות מעשה כדי לפגוע בנו. לקח חודשיים-שלושה לפתח מענה ודפוס מבצעי נכון יותר, והצלחנו במציאות מורכבת מאוד שבה אתה לא מצליח לספק התרעה לכוחות והגענו להישג והתמודדנו עם זה בצורה טובה".
האתגר החמישי הוא פעילות דאעש מסיני. למרות הסכם השלום עם מצרים, אמר איזנקוט, ארגון דאעש המקומי המונה כאלף פעילים ממשיך לאתגר את המשטר המצרי ואת ישראל.
בדברו על תפישת הביטחון של ישראל, אמר איזנקוט שכיום היא בעלת חשיבות רבה. המושג הראשון הוא מושג ההרתעה, שקשה יותר להפעיל אותו מול ארגונים בודדים מאשר צבאות. עם זאת הדגיש, האופן שבו צה"ל ממשיך להקרין את עוצמתו נתפש כעליונות כוחנו. האתגר לדבריו, הוא היכולת לממש את ההרתעה כדי לשמור על נורמליות.
מבחינת התרעה, טוען איזנקוט שהוא הולך ביחד עם העליונות המודיעינית. עליונות זו מתקבלת על-ידי שיתוף הפעולה הבין ארגוני בין צה"ל, השב"כ והמוסד וכן יכולות המודיעין המתקדמות של ישראל.
בנושא ההתגוננות, אמר איזנקוט שאויבי ישראל מנצלים את נקודת התורפה שלה תוך ביצוע ירי לעורף המדינה. נושא זה הוא אתגר שדורש מחויבות מוחלטת. הנושא האחרון הוא נושא ההכרעה, שדורש מצה"ל להיות במוכנות גבוהה מאוד. מאחר שההתמודדות כיום היא מול ארגונים ולא צבאות, סיכם איזנקוט, נדרשת יכולת תגובה מהירה מאוד.
